|
|
עמוד:329
נוימן מציין , כי בראש העדה הראשית של יהודי ירושלים עומר ה'חכם באשי' הנבחר על ידי ה'חכמים / ובחירתו מתאשרת באמצעות תעודה חתומה בידי הסולטאן עצמו , וכן אות ה'מרשירי' ותרבוש רקום . לידו מועצה בת 80 רבנים , אשר 3 מהם , לסירוגין כל חודש , מהווים 'בית דין . ' בית דין זה נותן את פסק הדין מיד בתום הדיון הפומבי , וללא תשלום : הוא נהנה מהערכה גם בקרב בני דתות אחרות , וכשיש להם סכסוך עם יהודים , הם מעדיפים לפנות אליו . גם השלטונות מכירים בפסקי הדין ופועלים לביצועם . לדיון בעניינים חשובים מתכנס 'בית דין גדול , ' המורכב משבעת החכמים החשובים . לניהול ענייני הקהילה קיים ועד המורכב מ 3 'פקידים , ' ג ממלאי מקום ו 3 ' משגיחים . ' לקהילה מספר בתי כנסת , כמה בתים ומגרשים פנויים . אין מסי קהילה , והכנסותיה מועטות ובלתי סדירות . עולים חדשים משלמים מס כניסה כפי יכלתם . עולים ללא יורשים מורישים חלק מרכושם לקהילה . הכנסות נוספות באות מהזכות למכור חלקות קבר , וסכום קטן — ממכירת בשר . ההוצאות גדולות בהרבה מההכנסות ; ריבית על חוב עתיק , תשלום מס הגולגולת עבור עניי הקהילה , סכום ניכר עבור גישה חפשית לכותל המערבי ולקבר רחל , והוצאות חינוך , הוראה וצדקה . הקהילה שולחת שליחים לאסוף תרומות , בעיקר לאפריקה . הגרעון מאלץ את הקהילה מדי פעם למכור נכס , והיא שוקעת יותר ויותר בדלות . לאחר בחירתו הוכתר ה'ראשוךלציון' ברוב פאר והדר . הוא זכה לכבוד מיוחד מטעם השלטון התורכי ומטעם ממשלות אירופיות שונות , שראו בו את נציגה של היהדות הארצישראלית . כשבא העירה פחה חדש היה עורך ביקור נימוסין גם אצל ה'ראשון לציון . ' הממשלה העמידה שומרים מיוחדים לפני ביתו , אולם אחר כך ויתרה העדה על השמירה , שעלתה ביוקר , ורק שני 'קוואסים' הוסיפו להלך לפניו בלכתו ברחוב ' . תיאור מעניין על בחירת מנהיג העדה היהודית ועל דרך הנהגתו מוסר העתון 'הלבנון : ' 'באשר יבחרו אחד מהם להושיבו בראשונה יבחרו אחד אשר יהיה ממשפחת רבנים . ומספר שנותיו ששים או שבעים וכל המרובה בשנים הרי זה משובח להם ... והיה ביום אשר יזכה הרב לשבת בראשם יתאספו כל החכמים והרבנים ויתכבדו לבוא שאר מכובדים לבית הרב הנבחר ואז יקום הזקן שבהם וילביש אדרת ( ז'ובע ) חדשה וצניף מכובד להרב הנבחר . והוא בקול רם יברך ברבים "שהחיינו ... " אח"כ כל הנאספים יתנו קול יחד '' בסימן טוב , " וכל אחד יגש אליו לנשק את ידיו ואת שולי בגדיו . והרב ידרוש לפני הנאספים שמה . מלבר הכח הניתן לו כתוב וחתום מחכמי העיר ילידי תוגרמה , יקבל עוד און ועצמה מהממשלה תכבדהו באות הכבוד ( נישאן ) ותשלח לו חותם כתוב עברי ומתורגם טורקי . והרשות בידיו על פי חוקי הממשלה לשרור על היהודים בעירו , כאשר ישרור הקאדי על הישמעאלים וכל יבקש מהפחה , להוציא לפועל הדבר אשר לו הרשות עליו , הפחה מחויב מטעם המלך למלאות משאלתו . ' העתון מוסיף , כי ליד ה'חכם באשי' פועל בית רין מיוחד הנקרא 'ב"ד הזמן , ' והוא הגוף העונה לרוב בענייני איסור והיתר , או בעניינים בין איש לרעהו — זהו בית דין הכולל בתוכו רבנים וחכמים ( מספרם לא ידוע ' . ( ב"ד הזמן' נקרא כך על שום שהדיינים מתחלפים כל 3 חרשים . בית הדין כפוף לרב ופסקי הדין שלו מחייבים . קיים בית דין נוסף , הכולל את הרב הנבחר ועוד שני חכמים שהרב בוחר , וגם בפני גוף זה באים לרין — הגוף הזה יושב פעם או פעמיים בשבוע . תפקיר נוסף שיש לרב הוא 'להשגיח שיצאו השלוחים בעתם ובמוערם לאסוף כסף התרומה —ולהתפשר עם השלוחים בטרם צאתם , כמה יתנו בעד השליחות לקופת הכולל ... וכן ישגיח מי מהחכמים יצא לשליחות , מי תפול חלקו בדרום ומי בצפון , מי במזרח ומי במערב . גם על . 40 נוימן , עמי ; 368-366 גבי פין , זברונות , עמי ; 102 פין , זמנים סוערים , א , עמי . 103 על מעמד היהודים כעדה ( ימילתי ) באימפריה העות'מאנית באופן כללי , ראה גם : גוריון , עמי . 41 . 50-49 תיאור על היחכם באשי , ' ראה ; פרנקל , עמי 160-158 ; גת , עמי , 75-73 והמקורות שם .
|
|