|
|
עמוד:300
הפיתוי החומרי —למוטבל מובטחים 6 , 000 פיאסטר —מניע את מעט היהודים להמיר את דתם . רוב המוטבלים הם אנשים הזקוקים לתמיכה כל חייהם . ב 1847 הקציב גובאט 800 גולדן לתמיכה במומרים ( לקהילה המונה כ 90 נפש , ( וב 1848 נאלץ לקבוע כי אין לטבול יהודי שאינו מסוגל להרוויח לפחות חלק ממחייתו . רק יהודי מומר אחד , חייט במקצועו , לא היה תלוי במיסיון לפרנסתו . טובלר מזכיר עוד את דבר קיומה של חנות ספרים מיסיונרית ליד שער יפו . חוסר ההצלחה של המיסיון בולט על רקע ההכרה שזכה לה מצר הסולטאן והסכום הגדול של ב סס 60 , 0 גולדן שעמד לרשות הכנסיה הפרוטסטנטית מדי שנה . בעקבות טובלר תוקף נוימן בחריפות את המיסיון . הוא טוען , ביב 5 ו השנים שחי בירושלים היה עד לסבל הרב שנגרם ליהודים מהמיסיונרים האנגלים . השיטות של המיסיון פסולות , והם מדווחים בצורה מסולפת על היענות בביכול לפעולותיהם . הסכום שהם מוציאים על פעילותם הוא עצום 60 , 000 — גולדן , שהם 40 , 000 ליש"ט , לשנה , כ 1 / 4 מכלל הכנסותיהם באנגליה . לראשית שנות ה 50 מוסר שולץ , כי הקהילה האנגלית בירושלים מורכבת מ 80-70 נפש וגדלה רק לאט . הכנסיה קיבלה עוגב —נדבת אשה אנגליה שתרמה לבניין הכנסיה . הכומר של העדה הוא הרברנד ניקולאיסון , שהוא המיסיונר הממשי הראשון שהחל בפעולה בקרב היהודים בירושלים . פטרמן מספר ל , 1853 כי מספר הפרוטסטנטים בירושלים כ 50 ; 200 ו מהם השתייכו לכנסיה האנגלית וכ 50 לכנסיה הגרמנית . הפרוטסטנטים עוסקים בפעילות מיסיונרית בין היהודים . בכל בוקר מ 7-6 מתקיימת תפילה בעברית ובימי ראשון נערכת בבוקר תפילה באנגלית ואחרי הצהרים בגרמנית . חושבים גם להנהיג תפילות בערבית . ראש המיסיון הוא ניקולאיסון והוא היה גם הדרשן האנגלי הראשון בירושלים,- הוא נשלח לכאן ב 827 ו מטעם 'החברה הלונדונית לעידור הנצרות בקרב היהודים . ' גם פטרמן מציין , כי דווקא בערים הקרושות ליהודים יש קשיים בהמרת דתם , ולבן בירושלים המירו דתם עד עכשו רק כ 80 אנשים . " ברטלט מוסר בעקבות ביקורו השני בירושלים 853 ) ו , ( כי 'הבישוף הוא גם ראש המוסד של החברה הלונדונית לעידוד הנצרות בקרב היהודים . מוסד זה כולל את עובדי המיסיון , שבראשם עומר הכומר ניקולאיסון , את מפעל התעשיה להעסקת מומרים יהודים ואת העובדים הרפואיים שבראשם עומד ד"ר א . מק גוואן , אשר יחד עם רופא , רוקח , מנהל משק ובו' מפעילים את בית החולים הנדיב לעזרת יהודים עניים . הכומר ה . קראופורר הוא מזכיר המיסיון . רבים מהמומרים היהודים התיישבו בארצות אחרות , מהם כמרים , מנהלי בתי ספר , פועלים וכוי ... ואחרים חיים בירושלים והם הם העדה העברית . לאלה נערכות תפילות בוקר בעברית , בנוסח האנגליקני . בימי ראשון , אחת לשבועיים , אחרי הצהרים , נאמרת דרשה בלשון הגרמנית , נוסף על התפילה בספרדית הנערכת בימי ראשון בביתו של הכומר קראופורד . העדה האנגלית , ובכלל זה המומרים היהודים 66 ) בוגרים ו 45 ילדים ) והאנגלים המקומיים , מתכנסים בכל יום ראשון בבוקר בביתו של מר קראופורד , עורכים את התפילה באנגלית ושרים את הפזמונים שבל ילד באנגליה יורע יפה . מספר המתפללים הוא בררך בלל כ . 50 נוסף על תפילות אלו נערך כינוס מיסיונרי חדשי בבית הספר ומתכנס חוג ללימוד תנ"ך בביתו של הבישוף . בתי הספר הבישופים לילדות ולילדים נתונים לפיקוחו הישיר של הבישוף . מספר הילדות 24— ומספר הילדים . ' 50-40— שרר ( 1859 ) מנסה למעט בהשפעת פעילות המיסיון הפרוטסטנטי בעיר . לדבריו אין להתפלא על . 80 טוכלר , טופוגרפיה , א , עמי . 380 י . 8 נוימן , עמי 5 84 . 284 רטלט מחדש עמי 4847 . 82 שולץ , הארץ הקדושה , עמי . 94-93 ג . 8 פטרמן , א , עמי . 215-214 גם אצל איש שלום עמי 616 . , ביקור . , ,- ,
|
|