|
עמוד:277
העדה הסורית ומאחזיה והמרוניטים מאחזם של הסורים הנוצרים בירושלים של ראשית המאה ה 19 היה מחוץ לרובע הנוצרי : היתה זו כנסיית סט . מרק שבין הרובע היהודי והארמני . נורוב ( 1835 ) עומר על מיקום זה וגם מציין כי בכנסיה זו יש אגן טבילה עתיקי . גי . ווילסון ( 1843 ) מציין כי לסורים מנזר עתיק מאד , הנמצא לטענתם במקום שבו עמד ביתו של סט . מרק , והוא מעיר עור , כי גם השטח שבו נבנית הכנסיה האנגלית החדשה שייך להם . וויליאמז ( בשנות ה ( 40 מספר , בי לסורים מנזר עתיק מאד על יהר ציוך ( בין החומות , ( הנקרא בית סט . מרק , והוא היחיד שנותר ברשותם ממספר מנזרים שהיו להם בעבר . בהסבריו למפה הוא מציין , כי שני אתרים בעיר קשורים לסורים . האחר הוא הכנסיה הסורית של סט . ג'ימס , והיא הרוסה ( מס' 17 במפה . ( וויליאמז מעיר , כי את השטח הזה החרימו התורכים וה'ווקף' של היחראם . ' בסביבה זו נבנתה , כנראה , כנסיית ישו הנוצרי הפרוטסטנטית . האתר השני הוא המנזר הסורי של סט . מרק ( מסי 20 במפה . ( לגביו מעיר וויליאמז , כי זהו אחר מן המנזרים העתיקים בירושלים , ובמידה רבה הוא קדוש בעיני נוצרים מכל העדות . כאן מקום מושבו של הבישוף הסורי . הרבה מסורות קשורות במקום , כמו , למשל , ביחס למקום שנטבלה בו הבתולה הקדושה , ועוד . לשנות ה 40 מסכם ריטר , כי בירי הסורים הנוצרים ( היעקוביטים ) בירושלים לא נותרו אלא הכנסיה הקטנה והמנזר של סט . מרק , אך מכיון שבשנים האחרונות לא היו תושבים מבני העדה בעיר , עבר הרכוש לרשות המנזר האתיופי . הוא מדגיש בי בימיו לא היו יעקוביטים בעיר , . טובלר מציין ( ל ( 1846 בי במנזר הסורי רק נזיר אחד . לעומת זאת מוסר פטרמן ( ל , ( 1853 כי ליעקוביטים הסורים מנזר ובו כתבי יד סוריים חשובים . בראש העדה עומד בישוף . פטרמן אף מספר , שהבישוף הסורי הקודם מכר כמה כתבי יר יקרים לקונסול הפרוסי הקודם בירושלים . ברם משנודע לקונסול . 23 פטרמן , א , עמי . 226 על צליינים אתיופים שהגיעו לירושלים , שריפת הספרים והכתבים האתיופים ב 8 ג , 18 על המריבות שלהם עם הארמנים ועזרת האנגליקנים , ראה גם : מרסטון , עמ' . 24 . 188-187 ווילסון , סקר , עמי . 25 . 53 בדקר , ( 187 < s ) עמי 263 , 203 ( בעילום 'כרטא , ' עמי 37 ועמי . ( 87 . 26 קין , עמי . 26 . 27 נורוב , א , עמי . 30 . 215-214 וויליאמז , א , תוספת , עמי . 28 . 25-21 גי , ווילסון , א , עמי . 31 . 452 ג"ג' ריטר , ד , עמי . 201 וראה פרטים נוספים שם . . 29 וויליאמז , ב , עמי 2 . 562-561 ג . טובלר , טופוגרפיה , א , עמי . 279-267 כולם . הארמנים ביקשו לשרוף את כל הכתבים שלהם , כי חששו שהךבר ידביקם , ולאחר שאמנם כך קרה , הם אף תפסו את המקומות הקדושים שלהם . לשנות ה 60 מוסר צ . ' ווילסון , בי מספר האתיופים בעיר הוא 7 כמרים ו 70 תושבים עניים , החיים בעוני הגרוע ביותר שאפשר לתאר . הוא מאשים במיוחד את הקופטים ביחסם אליהם , ומציין כי הקופטים גנבו מהם את הבל , אפילו את מקום התפילה הסמוך לקצה המערבי של כנסיית הקבר . מדריך ה'בדקר' מ 876 ו מציין , כי לאתיופים בירושלים מנזר , וכי מספרם 75 נפש . במקום אחר הוא אומר , כי רובם גרים בבקתות עלובות בצדי חצר כנסייתם , מדרום מזרח , וכי מעבר מוביל מן הכנסיה האתיופית לכנסיית הקבר . מצבם הקשה לא השתנה , כנראה , עד לסוף המאה . עוד ב 894 ו שומעים אנו , כי המושבה האתיופית נמצאת לא רחוק מהפנסיה היוונית ; הם עניים מאד ובתיהם עלובים מאד . מאוחר יותר חלו התפתחויות בערה זו , ובץ היתר הוקמו כנסיה ושכונה מחוץ לחומות , אך מכיוון שאלו חורגות כבר ממסגרת העיר העתיקה , הן יידונו בחלקו השני של חיבורנו .
|
|