|
|
עמוד:254
העדה היוונית אורתודוכסית ומנזרה הגדול על שליטתה החזקה של עדה זו ברוב חלקי כנסיית הקבר עמדנו כבר . מבנה נוסף ששימש מרכז לאנשיה הוא המנזר היווני הגדול שליד כנסיית הקבר . מנזר זה היה מקום מושבו של הסינור היווני , וכאן היה מושבה של הפטריארביה היוונית שהוקמה בעיר ב . 1845 טובלר מציין לראשית שנות ה , 50 בי במנזר היווני מתגוררים 5 בישופים , סו ארכימנדריטים ועור עשרות נושאי משרות דתיות , וכן אנשי שירותים . אף הוא מדגיש , בי הפטריארך העביר את מושבו מקושטא לירושלים רק באביב 845 ו י- . מקורות שונים מוסרים , בי המנזר הוא רחב ממרים אבל בנוי בדרך משונה ואי רגולרית ; יש בו 80-70 חדרים ושוכנים בו עשרות רבות של נזירים יוונים מכל הדרגות . הוא הגדול במנזרים ג . טובלר , טופוגרפיה , א , עמי . 278-274 פרטים רבים נוספים על העדות הנוצריות ראה שם , עמי 79-267 ג . התרכזה אף היא כולה בתחומי האיזור הנוצרי , וכנסיית הקבר שימשה מוקד משיכה חזק גם לגביהם . מאבק תמידי התנהל בינם לבין היוונים אורתודוכסים על הזכויות והבעלות בשטחה ובמבניה של כנסיית הקבר . בראשית המאה נמצאו בידם כמה עמדות חשובות בשטח הבנסיה , אם כי מעמדם של היוונים היה חזק הרבה יותר . לאחר מסעי הצלב נמסרה הנהגת העדה הלטינית בארץ ישראל ובירושלים לידי מסדר הפרנציסקנים ' , שומרי משמרת ארץ הקודש / ער למאה ה 16 נמצא מרכזם של אלה בירושלים בבניין ה'קנאקולום' ( חדר 'הסעודה האחרונה ( ' שבהר ציון . משגורשו משם באותה המאה , עברו אל בין חומות העיר העתיקה . באן הצליחו לרכוש מירי היוונים הגאורגיאנים את מנזר סן סלבדור , שהיה בבעלותם אף כי נטוש למחצה , ומאז הפך להיות מרכז הפרנציסקנים בירושלים ומוקד משנה לעדה הלטינית בעיר . גם הקופטים והאתיופים נצמדו לבנסיית הקבר . בפי שראינו כבר , לא מנתה כל אחת מהערות האלו באותם הימים אלא עשרות אנשים בלבד . עם זאת היתה להן אחיזה מסוימת , אמנם קטנה יחסית , בשטח בנסיית הקבר . עמדה זו ויחסן הרגשי העז למקום הביאו להצמרותם של מגורי בני הערות האלו לשטח הכנסיה . אלה נמצאו בחצר גדולה ובמבנים עלובים ממזרח לכנסיית הקבר וצמוד לה . גם לערה הסורית אורתודוכסית הקטנה היתה אחיזת מה בשטח כנסיית הקבר . אך נוסף על כך החזיקו כנסיה ומנזר עתיקים משלהם , בעלי יוקרה רבה בעיניהם , הלוא הם מנזר וכנסיית סט . מרק . לפיכך ביכרה הקהילה הסורית להתרכז דווקא סביב המוקד המיוחד שלה . גם לארמנים , שהיוו את הערה הנוצרית השלישית בגדלה בעיר , היה מוקד משלהם , בעל יוקרה רבה בעיניהם , הלוא הוא מנזר וכנסיית סט . ג'יימז , אך היו להם גם 'מאחזים' באיזור כנסיית הקבר . היוונים אורתודובסים , הלטינים והארמנים היו שלוש הערות הנוצריות העיקריות בירושלים בראשית המאה ה 19 אשר רבו על הבעלות בתוך כנסיית הקבר . עם זאת העדיפו הארמנים להתרכז סביב מנזרם וכנסייתם . איזור זה היה , והינו עד היום , המגובש והמלוכר ביותר מבין אזורי העדות השונות , בהיותו מוקף חומה פנימית , זהו רובע סגור עם חברה , מוסדות ונוהגים משלו בתוך עיר מוקפת חומה . סיכום תפרוק * ת העדות הנוצריות מורה , כי הן נתרכזו סביב מוקדי הקדושה בעיר : בראש וראשונה סביב בנסיית הקבר , אך במידה ניכרת גם סביב מוקדי המשנה הנפרדים של העדות השונות . מאחר שאנו עוסקים ברובע הנוצרי , נתרכז כאן בשתי העדות העיקריות שהתגוררו בו , היוונית אורתודוכסית והלטינית , ונשאיר את הדיון באחרות לתת הפרק הבא .
|
|