הפיקוח הנוצרי בתוך הכנסיה

עמוד:239

הפיקוח הנוצרי בתוך הכנסיה המריבות בין העדות השונות ברבר הבעלות על חלקיה השונים של כנסיית הקבר הביאו לשמירה קפדנית מצד כל עדה על כל חלק שכבר היה ברשותה . בן היה פיקוח מצד העדות על הכנסיה כולה , אף שהמפתחות לכנסיה והאחריות לכניסה אליה היו בידי השלטון העות'מאני ומשפחות מוסלמיות . . 14 אסף , עמי 216-215 המצטט את בזילי , ב , עמי . 15 . 206-203 טיילור , עמי . 17 . 282 , 252 פטרמן , א , עמי . 19 . 258-257 בווט , עמי ו . 16 . 243-24 טיילור , עמי . 18 . 252-250 פטרמן , א , עמי 92 ו . 20 . 206- ליון , ( 1897 ) א , עמי ; 254-253 בדקר , ( 1876 ) עמי 202-191 ( בצילום ברטא , עמי . ( 82-79 את כלי הזהב והכסף של הכנסיות , והנושים המוסלמים והיהודים אף דרשו מהממשלה למכור את המנזרים היווניים ואת כל הרכוש של כנסיית הקבר . ואולם אחרי מלחמת , 1829 שנסתיימה בשלום אדריאנופול , שינה הסולטאן מחמוד את יחסו לנוצרים ולכנסיה , וגזר על הנושים להסתפק בגביית החוב במשך 10 שנים 10 % — בכל שנה —ללא ריבית . הוא אף הציע לתרום מאוצרו הוא לכנסיית הקבר —דבר שנדחה —אך מצב הכנסיה היוונית הוטב מאז . במרוצת המאה ה 9 ו בוצעו תיקונים ושיפוצים נוספים בכנסיית הקבר , ואלה היו תמיד מקור לסכסוכים ומריבות בין העדות הנוצריות . טיילור ( 1855 ) מציין , כי כנסיית הקבר שוקמה בידי אדריכל אירופי , על חשבון היוונים , ובתוצאה מכך עברה לרשותם . לאחרונה הבניין שוב במצב בה ירוד , עד שיש צורך לשקמו מחדש . במקום אחר הוא אומר , כי בשנים 1812-1757 הלכה וגדלה השפעת היוונים האורתודוכסים . אחרי הדליקה הגדולה של 1808 איבדו הקתולים סופית את כנסיית הקבר , ולמרות המאמצים של ממשלת צרפת אין הקתולים יבולים להשיג את מבוקשם . רק ב 1852 החליט הסולטאן להעניק כמה זכויות ללטינים , כך שכנסיית הקבר הופכת עתה להיות רכושן המשותף של העדות הנוצריות השונות . על המריבות בין העדות השונות , במיוחד בין היוונים והלטינים , בדבר תיקון כיפת כנסיית הקבר , מצויות ידיעות נוספות . פטרמן , למשל , מציין ב , 1853 כי המחלוקת על תיקון ביפת כנסיית הקבר נמשכת , וכי מזה כ 4 שנים מתדיינים בנושא . היוונים ניסו להשיג צו לתיקון הכיפה , ואם היו משיגים זאת היו תובעים זכויות מלאות עליה , ? לכן השיגו הקתולים צו מניעה נגרם . מצר שני , היוונים לא ירשו לקתולים לתקנה , ובינתיים היא מוזנחת וכל צד מאשים את זולתו . פטרמן , המתאר את הכיפה הראשית , מציין , כי מעל הגג השטוח של כנסיית הקבר מתנשאת כיפה גדולה שהקפה 00 וצעדים . הכיפה מכוסה אריחי אבץ המונעים בער מי הגשמים להרטיב את קפלת הקבר הנמצאת בדיוק מתחת לכיפה . ואולם האריחים כבר התקלקלו קצת , והלטינים מאשימים את היוונים שקל ק לו אותם בזדון בדי שיוכלו לתקנם ולהפגין בכך שהם האדונים על הכנסיה . היתה זאת אחת האמתלות למלחמת תורכיה רוסיה האחרונה . גם בווט מציין ( בנראה לאותו הזמן , ( בי אחת מביפות הכנסיה כמעט הרוסה . ליוונים וללטינים יש די כסף לתקנה , אבל הם רבים מטעם מי תיעשה העבודה . בסופו של דבר החליטו התורכים לתקן את הכיפה בכספם . את סיכום הפרשה אפשר למצוא בספרו של ליון ובמדריך היבדקר' המוסרים , כי כיפת כנסיית הקבר שנשרפה בשנת 1808 נבנתה מחדש מיד אחרי השריפה על ידי היוונים האורתודוכסים . ב 1858 שוב היתה הכיפה הרוסה והיא שוקמה ב , 1869 בעקבות הסכם בין צרפת ורוסיה ועל חשבון צרפת , רוסיה והממשלה העות'מאנית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא