|
|
עמוד:234
מדריך ה'בדקר' מ 876 ו מוסר , בי ב 1834 נהרגו 300 צליינים בכנסיית הקבר , ואולם הוא מעיר ( מה שאגב לא נראה נכון , ( בי הדבר נגרם מחשש השלטונות למרר . טיילור ( לשנות ה ( 30 מספר אף הוא בקשר לעלייתו לרגל לירושלים , כי מספר עולי הרגל הלטינים לירושלים מועט ביותר ; לעומת זה היוונים והנוצרים המזרחיים באים בהמוניהם מקושטא , מהאיים האגאים , מאנטוליה , מסוריה וממצרים . הם מגיעים ליפו בנובמבר , נוסעים לירושלים ונשארים עד אחרי חג הפסחא . הם מתגוררים במנזרים השונים בעיר . גם הוא מעיר , כי במאה הקודמת היה מספר הצליינים רב יותר . הם היו משאירים כסף רב , כך שירושלים היתה מרוויחה יותר מהם : עם זאת , גם ביום מספרם רב , אלא שחלק גדול מהכסף נכנס כיום לכיסיהם של מושלי העיר . נראה כי היו שנים שמספר הצליינים התמעט במיוחד . כזו היתה , למשל , שנת . 1839 נאופיטוס מציין לשנה זו , בי מספר הצליינים פחת מפחד מגפת הכולירה , שהופיעה שוב ביולי ואוגוסט , ובתוצאה משמועות על מלחמה בין הסולטאן ומוחמר עלי . מספר הצליינים היוונים בעיר נאמד אפוא ב 1 , 000 בלבד , והארמנים — ב ° 1 , 300 . לעומת זה מוסר רוברטס לשנה שלפני כן , ( 1838 ) כי מספר הצליינים מגיע לכ 20 , 000 בבל שנה . גם סטפנס ( ל ( 1836 מוסר , כי בירושלים נמצאו 20 , 000-10 , 000 עולי רגל בחג הפסחא . רובינסון ( שביקר בעיר ב ( 1838 מציין אף הוא , כי לקראת חג הפסחא מתמלאים הרחובות עולי רגל , רובם יוונים וארמנים ומעט מאד לטינים וקופטים . אולץ ( ל ( 23 . 4 . 1840 מדגיש אף הוא , כי מספר הצליינים הארמנים בירושלים רב מאד . סיכום הפעילות הצליינית בתקופת השלטון המצרי מורה , כי בדרך כלל אכן חל גידול ניכר במספר הצליינים לעיר בשנים הללו וכי הוא הגיע ל 0 םם -5ם 1000 צליינים מרי שנה . לגידול זה סייעו , ' , המדיניות הליברלית של השלטון המצרי כלפי הנוצרים , שכללה ביטול המיסים וההיטלים הרבים שהיו גובים קודם מהצליינים , וכן הבטחון היחסי ששרר אז בארץ וראשית השיפור באמצעי התחבורה הימיים באגן המזרחי של הים התיבון . המפנה הבא במספרם ובהרכבם של הצליינים לירושלים חל באמצע שנות ה . 40 שטראוס ( 1845 ) מוסר על גידול במספר הצליינים המגיעים לארץ . הוא מעיר , כי ירושלים , למרות בעיותיה , ממשיכה לשמש מרכז העולם ? באים אליה צליינים ממזרח וממערב , מספר הנוסעים גדל מדי שנה , ובשנה זו הפליגו ממרסיי ומטרייסט לראשונה אניות ( קיטור ) שהביאו צליינים לארץ ישראל לחג הפסחא . לכנסיות הגדולות יש כאן סניפים , והמעצמות הגדולות שולחות הנה את ציריהן ומתחרות ביניהן בעזרתן לירושלים ( גם יהודים מגיעים לכאן , והיישוב היהודי הולך וגדל . ( במקום אחר הוא מציין , כי בחג הפסחא ירושלים מלאה ארם , וכי בשנת ביקורו הגיעו כ 5 , 000 צליינים . זהו מספר ניכר , בייחוד בהתחשב במחיר שכל צליין חייב לשלם בכל מנזר ובכל מקום קדוש שהוא מבקר בהם , עבורו ועבור קרוביו שנשארו בבית . בבואם להתפלל בכנסיית הקבר מקבלים הצליינים הוראות היכן לבקר , וכך משליטים סדר כלשהו בין אלפי הצליינים , שמספרם מגיע לעתים ל . 10 , 000 ל 1843 אומד אוולד את מספרי הצליינים כדלקמן ; יוונים ; 2 , 500— ארמנים— ; 2 , 000 קופטים ; 300 — לטינים ; 1 , 000— שונים— כ ם . 1 , 00 אנו מגיעים אפוא לסך הכל של כ . 7 , 500 . 58 בדקר , ( 1876 ) עמי ) 202-191 בצילוםיכרטאי , עמי . 59 . ( 87-86 ט"לור , עמי . 60 . 330-329 ספירידון ( נאופיטוס , ( עמי . 61 . 127 רוברטס , א , בקטע ההסבר לימגדל דודי , עמי . 2 . 62 סטפנס , עמי . 63 . 109 רובינסון , א , עמי . 64 . 329 אולץ , ב , עמי . 65 . 310-303 שטראוס , עמי ; 243-239 ו . 66 . 282-28 אוולד , עמי . 186
|
|