|
|
עמוד:204
זו נבנתה בשנה וחצי לפני ביקורו . המסורת אודות המקום היא , לדבריו , עוד מזמן הכיבוש הצלבני , אך עד לשיקום המקום בידי הפרנציסקנים שימש אתר הכנסיה , כמו אתרים רבים אחרים , כאורווה וכבית מלאכה לאריגה . בחצר נתגלתה באר סתומה , ואחרי שניקוה היא התמלאה מים תוך יומיים . טעם המים , לדברי וויליאמז , כמי השילוח וחמאם א שפא . באמצע שנות ה 40 מספר טובלר על הקפלה שמצפון לרחוב המוביל לשער סטפן ( שער האריות . ( הכניסה היא דרך דלת בחומה שלאורך הרחוב . הקפלה נבנתה ב 1838 הודות לאציל מכסמיליאן מבוואריה שביקש להנציח את צליינותו . לפנים היו מכשולים שונים שלא יכלו להתגבר עליהם , אך הודות לכספו ולרצונו החלה הקפלה החדשה להיבנות בסוף 838 ו , וב 1839 כבר עמדה על חילה . ב 1851 מוסר שולץ , כי לפני הכנסיה חצר מרווחת , מרוצפת אבנים , וממנה מגיעים לכנסיה קטנטונת שחודשה רק 10 שנים קודם . מתחת למזבח נמצא כוך ובו דולקות 5 מנורות יפות , שביניהן עומדים עציצים קטנים . רצפת הכוך עשוייה לוח שיש ועליו כתובת בלטינית . המדריכים של בדקר וליון מאמצע שנות ה 70 מוסרים , כי המקום ניתן לפרנציסקנים ב 1838 על ידי . 8 וויליאמז , ב , עמי . 9 . 462-461 טובלר , רפי זכרון , עמי 0 . 349 י . שולץ , הארץ הקדושה , עמי 0 ג 1-1 גו " —
|
|