|
|
עמוד:191
שנשאר משמש קסרקטין לחיילים תורכים . גי . ווילסון ( 1843 ) מציין , כי ביתו של המושל התורכי של ירושלים ועזה פאריק פאשה —נמצא ברחוב ויא דולורוזה , וקשור לו בית המשמר ששוכנים בו חיילים . חלק ניכר מהמקורות המציינים את מקום מושב המושל התורכי כ'ארמון פילאטוס' קושרים איזור זה עם יהבירהי ' ) באריס , ( ' מצודתו של הורקנוס , ועם 'מצודת אנטוניה' של הורדוס , שנמצאו באותה הסביבה . יש אף המכנים איזור זה 'ארמון הורדוס' . וויליאמז ( בשנות ה ( 40 מציין , בי בית הממשלה שוכן בשטח ה'אנטוניה' שהיתה , ללא ספק , ביתו הרשמי של פונטיוס פילאטוס , וכאז כן עתה משמש המקום לאכסון חיילים . שטראוס מוסר , כי מבצר 'אנטוניה' משמש ארמון הפחה וקסרקטין של החיילים התורכים . לידו בית משפט — ארמון פילאטוס . כאן , למעשה , מתחילה 'דרך הייסורים . ' לגג השטוח אפשר לעלות רק בעזרת פרוטקציה ( למחבר סייע רופא היחידה המוצבת כאן ) . שולץ ( 1851 ) חוזר על הדברים ומוסר כי מבצר ' אנטוניה' חודש כמה פעמים , וכי את הרשות לצפות מהגג השטוח של המבצר לעבר 'מסגד עומר' יש לבקש מהמפקד , אך קשה מאוד לקבלה . יש מקורות המסמנים גם את 'ארמון הורדוס' ברובע המוסלמי , צפונה יותר , בתוך 'ביזיתא . ' כך עשה קתרווד במפת ירושלים שלו , וכך עשה גם וויליאמז , במפת האדמירלות הבריטית , בציינו את המקום המסרתי של 'ארמון הורדוס' ליד מסגד דרווישים במקום זה 21 . מובן שבכך טעו : נתחלף להם מבצר 'אנטוניה' שנבנה על ידי הורדוס בארמונו הפרטי . בזמן ביקורו של פרנקל בירושלים ( 1856 ) עדיין נמצא בית הפחה במקום שצוין על ידנו . פרנקל מתאר את המקום כדלקמן : ... ' בבואינו אל בית הפחה , הבנוי על מקום ההיכל . ברדתנו שתי מעלות מטה הגענו אל חצר בלי סדרים ומלא חלאה . שם אנשי צבא , אסירים ועבדים בהמונים שונים רבצו . משם עלינו בגרם מעלות עדי הגענו לחדר גדול , הנהו חדר המשפט ונפתולי אלהים נפתלתי , כי חדר הדין בכפר קטן בארצות אייראפא יתר שאת ויתר הדר לו עליו . קירותיו משוחים בטיח לבן , ומסביב למו מטות מכוסות בבלויי צמר , ומבלעדם אין פה מאומה , והוא חדר המבקרים ומקדמי את פני הפחה' . לאותו זמן לערך , מספר גם פין בי בית הפחה היה מוזנח מאד ואף שימש בית סוהר , בחדר האורחים היו תלויות כל התכתובות והחשבונות בשקיות נייר על הקירות , והבקשיש היה שכיח מאד . בניין המושל התורכי בויא דולורוזה המשיך לשמש מחנה צבאי תורכי עד לסוף המאה , כיוצא ממדריך בדקר ( לאמצע שנות ה ( 70 ומהמדריך של ליון ( מהדורת סוף המאה ) . נראה כי עוד לפני אמצע המאה התפשט מקום מושבו של הממשל ומגורי הפחה לפינה המערבית צפונית שמחוץ להר הבית . כבר מפת האדמירלות הבריטית משנות ה ס 4 מציינת את בית מגורי הפחה בקצה המערבי צפוני של הר הבית , מחוץ לחומתו , וכמוה גם מפות מאוחרות . 16 פפיפר , עמי ; 113—112 גי . ווילסון , א , עמי . 17 . 414-415 מונרו , א , עמי ; 183 נורוב , עמי ; 216 , 141-139 פפיפר , עמי . 18 . 113-112 וויליאמז , א , תוספת , עמ' . 19 . 29 שטראוס , עמי . 180-167 וראה גם טובלר , טופוגרפיה , א , עמי ; 262-220 גי . פיסק , עמי . 20 . 269-268 שולץ , הארץ הקדושה , עמי . 133-132 . 21 מפת קתרווד ; ומפת האדמירלות הבריטית אצל וויליאמז , א , תוספת , עמי 30 ( במפת הארמירלות מסי . 22 . ( 40 פרנקל , עמי . 166 ג . 2 פין , זמנים סוערים , א , עמי . 24 . 161 בדקר , ( 1876 ) עמי 183 ( בצילום יכרטאי עמי ;( 94 ליון , ( 1897 ) א , עמי . 207
|
|