|
|
עמוד:173
שנות ה 40 ועד מלחמת קרים בשנות ה , 40 לאחר חזרת השלטון התורכי לירושלים , המשיך להיות בתוקף האיסור על כניסת זרים להר הבית , ובמיוחד לתוך המסגדים שבו , ורק במקרים מיוחדים זכו אישים וחוקרים לרשיון כניסה . 11 הצייר ברטלט , חברו של קתרווד , ביקר בירושלים ב . 1842 בספרו הוא מוסר פרטים על חדירת ידירו הארכיטקט להר הבית ומסתמך על נתוניו . בין היתר הוא מציין , כי בין כפת הסלע ואל אקצא , מספר בניינים המשמשים קולג'ים לדרווישים , בתי ספר תורכיים ועוד . הוא מספר כי שער הרחמים מקודש למוסלמים , שאף קבעו למוחמד כסא בצידה המזרחי של החומה , בכיוון למכה . גי . ווילסון , שהגיע לעיר ב 1843 ומרבה להסתמך על רובינסון , מצטט את קתרווד בקשר לפרטים הנוגעים להר הבית . רובינסון וווילסון מוסרים בשם קתרווד פרטים רבים על המידות של כפת הסלע , אל אקצא ומבנים נוספים בהר הבית , פרטים שאינם חשובים עור כיום . לעומת זאת נביא כמה תיאורים כיצד הסתכלו הם על האיזור ומה ראו בו בזמנם . בקשר לטורי המדרגות שבהם עולים לרחבת מסגד כיפת הסלע , מציין ג . ' ווילסון אל נכון , כי בראשיהם כניסות מקושתות המתחלקות בך 5 . שערים—בצד המערבי 2 ; —בצד הצפוני — 2 ; בצד הדרומי : — 1 במזרחי , ביניהם , במרחקים שונים , ישנם חדרי מגורים מתחת לרחבה לשימוש עולי הרגל המוסלמים העניים , האוכלים וישנים על חשבון המסגר . ווילסון גם מוסר פרטים על מסגר אל אקצא והמסגרים האחרים שבקירבתו . הוא מציין , כי לנשים , שאסור להן להכנס למסגד הראשי , יש מקום מיוחד . דרך מדרגות אבן , הנמצאות משמאל לכניסה הראשית , יורדים לשער העתיק . בפינה הדרומית מערבית של אל אקצא נמצא המסגד של אבו בבר . לאורך מרכזו של מסגד זה יש שורה של 8 עמודים , שמהם יוצאות קשתות לצדדים . ניצב למסגר זה , במערב , נמצא המסגד של המוגרבים , הבניינים המצויים בצרו האחורי של המסגד הם של משרדים הקשורים לו . מצדו האחר של מסגר אל אקצא , בצמוד לו , ליד חומת ה'חראם / נמצא המסגד הקטן של עומר , מחובר אליו מסגד נוסף , קטן יותר , המכונה מסגד 40 ' הנביאים . 13 ' באמצע המאה לערך שהה בירושלים הנוסע שטראוס , המציין , בין היתר , כי במערב ה'חראם' שורה ארוכה של אולמות הבנויים לרוב מאבני בניה עתיקות . אולמות אלה משמשים בחלקם כבתי ספר ובחלקם למגורי דרווישים ושומרים , ועד עבשיו לא נתנו הללו לשום לא מוסלמי להכנס , לא רק למסגדים , אלא אפילו לרחבה . שער הזהב סגור ונשמר באופן קפדני , בגלל האגדה המוסלמית שביום מן הימים יבואו הנוצרים לכבוש את העיר דרכו . בפינה הדרומית מזרחית של הר הבית יורדים במדרגות לתוך אולם בנוי שרחבו 600 רגל . שטראוס מציין בטעות , כי אולם זה שייך למאגרי המים הגדולים שהיו מתחת למקדש והותקנו , כנראה , עוד בידי שלמה ( המאגרים כל כך גדולים , שירושלים לא סבלה ממחסור במים בשום מצור ) . . 10 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי 79 , 361 ג . 450-447 , 439 , 423 , וו . אולין , ב , עמי . 12 . 262 ברטלט , סיורים , עמ 48 ו68- ו . נו . גי . ווילסון , א , עמי . 479-477 ראה גם מפת טובלר-ון רה ולדה ( קטעים : בן אריה , מראה העיר , עמי . 14 . ( 121 שטראוס , עמי 4 ו . 215-2 על רובם המכריע של החוקרים המערביים שהגיעו לירושלים בשנות ה 30 נאסר בתוקף להכנס לאיזור הר הבית . בין אלה היה גם רובינסון , ואת ידיעותיו על המקום שאב בראש וראשונה מקתרווד .
|
|