|
|
עמוד:168
דפוס ; בניה ; סיכום גורם רב חשיבות בהעלאת רמת ההשכלה של תושבי ירושלים העתיקה היו בתי הדפוס . גם כאן מילאו תפקיר עיקרי העדות הערביות הנוצריות . עוד לפני אמצע המאה הוקמו בירושלים בתי רפוס אצל הארמנים , הלטינים ( הפרנציסקנים ) והיוונים אורתורוכסים . מתחילה הדפיסו ספרות דתית וספרי לימוד בלבד , אך תרומתם להפצת ידיעת קרוא וכתוב בקרב ההמון הערבי בירושלים העתיקה היתה רבה . גם מבחינת תרבות הבניה פיגרו המוסלמים בירושלים אחרי בני העדות האחרות . רובינסון מציין , בי תרבות זו ירדה בארץ ישראל מאד בתקופת השלטון העות'מאני . בירושלים לא בנו התורכים כמעט כלום מאז תיקן סולימאן את חומות ירושלים . להיפך , מדרשה הפכה לבית סוהר ומוסדות אחרים לבתי מגורים ואף לחורבות . הבניה התבטאה בעיקרה בתיקון חורבות לאחר אסונות ( רעידות אדמה , מלחמות , ( וזאת בוודאי בעזרת הכוחות המקומיים הירודים . לעיל כבר עמדנו על כך , כי ראשית השינוי בנושא הבניה בירושלים חלה בתקופת השלטון המצרי , אך גם אז נראה כי זרים הם שהביאו לפיתוחו . שיק מציין , כי כאשר היהודים התחילו לבנות באמצע המאה ה 9 ו בתי כנסת גדולים בירושלים , הובא לשם כך בנאי יווני מיוחד מקושטא . הוא ניהל את העבודה , עד שהיהודים והערבים למדו את אומנות הבניה ויבלו לעבוד בעצמם . כנסיית 'ישו הנוצרי' הפרוטסטנטית נבנתה בידי סתתים ובנאים ממלטה . הבנאים האירופים והתרבות . 58 לונץ , ירושלים , ד , תרנ"ב , עמי . 223-222 וראה בנושא זה גם : אביצור , יום יומ , עמי . 59 . 146-145 וסטר ספפורד , עמי 92 ו-ג ; 19 וראה שם פרטים על מקום בית הספר . . 40 הדורות , כ"ו בשבט תרע"ה , שנה שניה , גליון , 112 עמי ; 2 טיבאווי , חינוך מוסלמי , עמי 04 ו . 105- על הפיגור בחינוך המודרני באימפריה העות-מאנית , ראה גם ; גרינוולד , עמי . 165-164 ו . 6 אסף , הערבים , עמי ג . 254-25 וראה המקורות השונים המצויינים שם . . 62 לוק קיטרוטש , עמי . 80 לשמוע בלימודים , בשפת ערבית , טורקית , צרפתית והמדעים היסודיים . ' לונץ מוסיף , בי בעיר נמצאו באותו הזמן כ 7 בתי ספר יסודיים מוסלמיים נוספים לבנים , ואחד לבנות . בקשר לבית הספר המוסלמי לבנות מציין אחד המקורות בסוף המאה 897 ) ו , ( כי אנשי המושבה האמריקנית לקחו אותו תחת חסותם בהתאם לבקשתו של פקיד העיריה . ב 5 ו 9 ו , בימי מלחמת העולם הראשונה , נוסד בירושלים בית הספר התיכון והקולג' 'צלאחייה' היה זה בית ספר מודרני שהודגשו בו הלימודים האיסלאמיים והוא שימש גם להכשרת מורים . הלימודים היו חלקם בערבית וחלקם בתורכית . אשר לשטח החינוך , הרי שבתי הספר המודרניים הנוצריים הראשונים שהוקמו , נועדו גם לעדה המוסלמית , אך אין לדעת באיזה הקף נמשכו ילדי המוסלמים אל בתי ספר אלה של המיסיונים הנוצריים . יש לציין עוד , כי בתי הספר של הפרוטסטנטים האנגלים כוונו בתחילה אל היהודים , אך החל מראשית שנות ה 50 החלו נוסדים בתי ספר אנגליים שכוונו גם אל המוסלמים . נראה בהחלט כי נערים מוסלמים ביקרו במוסדות החינוך הנוצריים , אם כי במספר מצומצם ; הפחד מפני המיסיון הדתי היה גדול באותם הימים , והתנגדותם של מנהיגי העדה המוסלמית והשלטון העות'מאני לחינוך זה היתה חזקה . לאט לאט החל גם החינוך המוסלמי מקבל צורה מודרנית , אך תהליך זה התחזק רק בסוף המאה , ובמיוחד ערב מלחמת העולם הראשונה .
|
|