|
|
עמוד:167
שפתו של השלטון , אלא שערבית זו היתה נוקשה וירודה וכללה תערובת של צורות תורכיות . נראה שמבחינה תרבותית לא הביא השלטון המצרי בארץ לשום התקדמות . לתקופה שלאחר השלטון המצרי מציין בזילי , כי בכל סוריה אין אף בית דפוס אחד למוסלמים , וספרים ערביים נדפסים בקהיר לפי פקודת מוחמר עלי . הוא מציין עוד , שמספר הקוראים בין המוסלמים קטן . חינוך המוסלמים בסוריה מצטמצם ללימוד השפה הערבית ולקריאה בקוראן . בכל הערים ובהרבה כפרים מלמדים כהני הדת במסגדים קריאה לפי הקוראן . מלבד הקוראן ופירושיו , שחכמי הערבים מקדישים להם את כל חייהם , אין לומדים דבר . נוימן מציין ( לשנות ה 60 לערך , ( בי ערבית משמשת כשפה העיקרית של האוכלוסיה המקומית י תורכית היא רק שפת הפקידים והצבא . ידיעה מ 868 ו אומרת , כי ממשלת תורכיה החליטה להדפיס כתב עת , שקריאתו תהיה חובה על כל השיח'ים ונכבדי העיר . הוחלט בי כתב העת יופיע בשפה הערבית . נראה כי התכנית לא יצאה לפועל . לזמן מאוחר יותר מעיר אחד המקורות , כי תושבי פלשתינה הערבים מסתפקים בדרך כלל בעתונות ערבית המודפסת בסוריה ובמצרים , וכי אין בארץ עתונים ערביים . גם תפוצת עתוני החוץ אינה גבוהה בגלל אחוז הבורות הגבוה בין התושבים המקומיים . רק ב 904 ו אנו קוראים , כי הוחל בהוצאת עתון ממשלתי רשמי לגליל ירושלים , בערבית ובתורכיה ; שם העתון 'קורס א שריף , 51 ' ב 0 ו 9 ו נזכרים שני עתונים ערביים : העתון יאנצאף' בירושלים — עתון ערבי המעליל עלילות שוא נגד היהודים , יוצא לאור מזה שנה או שנתיים , והעתון 'איקדם , ' שנסגר בירי הממשלה על שפרסם מאמר חריף נגד הערביות המופרזת . ב 1 ו 19 מזכיר מקור אחר נוסף לעתון הממשלתי 'קודס א שריף , ' את ' אלנפיר' שבועון בערבית . על בתי הספר המוסלמיים שנמצאו בעיר מוסר דין וחשבון מפורט ד"ר טובלר ( לשנת 846 ו . ( הוא מציין שבעיר כ 7 בתי ספר מוסלמיים מסרתיים ( מסוג הכותאב , ( המצויים בדרך כלל ליד המסגדים שבעיר . עיקר הלימוד בהם הוא לימוד הקוראן בעל פה 1 המורה קורא קטע והתלמידים חוזרים על דבריו . בקשר לבתי הספר הגבוהים , ה'מדרסות / הוא מציין שכ 6 מהם , שהם בעצם מוסר אחד , צמודים להר הבית 3 . נוספים נמצאים בעיר . גם בהם מתרכז הלימוד בכך שה'סטודנטים' קוראים בקוראן . בעבודת הסקר שלו על ירושלים חוזר צי . ווילסון , ( 1865 ) ומוסר דברים דומים . לזמן קצת יותר מאוחר מונה נוימן 10-8 בתי ספר יסודיים עיקריים בעיר ועור מספר בתי ספר קטנים וכן בתי ספר גבוהים ' ) מדרסות . ( ' לדבריו , אץ בעיר בית ספר מוסלמי לנערות . הלימוד היסודי מקיף רק מעט קריאה וכתיבה , וכל היודע קרוא וכתוב נחשב כבר כמשכיל . 57 על הקמת בית הספר הממשלתי התורכי הראשון בעיר מוסר לונץ את הדברים האלה ו 'בשנת תרנ"א פתחה הממשלה בעירנו בית ספר כללי ( רושדיע ) ובו יוכלו כל ילדי עירנו מבלי כל הבדל דת . 46 שם , עמ' . 251-250 וראה העדויות והמקורות שעליהם הוא מסתמך . . 47 שם , עמי 252 ( בהסתמך על בזילי , ב , עמי 45 ו46- ו . 48 . ( נוימן , עמי 8-217 ו 2 ( בתרגומו של גת , עמי וני ? וראה שם גם על השפות שבפי שאר תושבי העיר . . 49 הלבנון , י"א בתמוז תרכ"ח , שנה חמישית , גליון בו , עמי . 50 . 413 מיוחס , לוח לחרס"ז , שנה שמונה עשרה , עמי . 51 . 11-10 השקפה , הוספה , טי בניסן תרס"ד , שנה חמישית , גליון בו , עמי . 1221 מיוחס ( שם , שם ) אף מדגיש כי העתון עוסק במיוחד בענייני הממשלה . אביצור ( יום יום , עמי ג 54-15 ו ) מציין שהעתון נדפס בדפוס של 'החבצלת / . 52 האור , כ"ט באדר אי תר"ע , שנה ראשונה , גליון יב , עמי . 53 . 3 שם , טי באדר בי תר"ע , שנה ראשונה , גליון יט , עמי , 2 . 54 לונץ , לוח לתרע"א , שנה טז , עמי סה . . 55 טובלר , דפי זכרון , עמי . 449 . 56 ווילסון , סקר , עמי . 57 . 45 נוימן , עמי . 277-234
|
|