|
|
עמוד:165
שפות וחינוך לשפה התורכית לא היה , כנראה , כל מעמד בירושלים . רובינסון ( 1838 ) מציין , כי אחרי 300 שנה של שלטון תורכי בארץ ישראל , לא ניכרה השפעתה של שפה זו . הוא מדגיש , כי ה רוצה לבוא בדברים עם תושבי הארץ , מוסלמים ואחרים , יכול לעשות זאת רק באמצעות הלשון הערבית . ער היכן הגיעה אי יריעת השפה התורכית בארץ ישראל מלמדת העובדה , שמושלי עזה , ירושלים וחברון ב ם 184 לא ידעו כלל לקרוא את צו ( פירמאן ) הפחה , שהיה כתוב תורכית , ונזקקו לשם כך 7 ג . וורברטן , ב , עמי . 38 . 201 לינץי , עמי . 39 . 402-401 טובלר , דפי זכר 1 ן , עמי ,-361-360 פיאר 1 טי , עמי . 40 . 13-10 שרר , עמ . 41 . 188 נוימן , עמי 225 , 217-213 ( בתרגומו של גת , עמי יב . 42 . ( פרומקין , שופט , עמי . 54 . 43 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי . 422 במסגרת האוכלוסיה המוסלמית . כללית נראה , כי מספרם נע , על פי רוב , סביב מאות אחדות של חיילים . אחר המקורות מציין ( ביוני , ( 1843 כי בעיר 800 חיילים תורכים .- ' משלחת המחקר לים המלח , בראשות לינץ' , ( 1848 ) מספרת על פעילות חיל המצב התורכי בקרבת שער יפו . לדבריה נמצא מחוץ לשער יפו חאן גדול . לידו ערך גדוד חיל רגלים תורכי תרגילי סדר . הנשק היה מבריק ומצוחצח , הסדר מופתי , ודיוק הביצוע מעורר התפעלות ו אך האנשים היו נמוכי קומה ונראו כמי שמבחינה פיזית אינם מסוגלים לעבודה קשה . הם היו לבושים בתלבושת אירופית . טובלר ( ל ( 1848 נוקב במספר של 1 , 600 חיילים תורכים , ופיארוטי ( לראשית שנות ה ( 60 —במספר של . 680 שרר ( בסוף שנות ה ( 50 מוסר פרטים על חיל המצב התורכי , המסבירים במקצת את המספרים הסותרים שצוינו לעיל . הוא מציין , כי במסגד כפת הסלע קיים חיל משמר , המורכב ממגויסים משבטי הבדווים והמונה כמה מאות איש , ברם , הואיל ואלה נוטים מאד להתלהב ופוגעים , לעתים קרובות , בלא מאמינים , הרי שכדי לרסנם זקוק השלטון לחיל מצב נוסף , במיוחד בזמן שבעיר נערכות חגיגות . לאחרונה רוכזו כ 1 , 500 איש מיחידות רגילות , אך נראה שהפעם יהיו זקוקים ליותר חיילים בדי להשכין שלום בין הכיתות הנוצריות השונות , שהשנאה ביניהן גדולה ומתבטאת , לעתים קרובות , בתגרות יריים . ד"ר נוימן מעריך את חיל המצב התורכי ( כנראה לשנות ה ם ( 6 ב , 500 ו- 1 , 600 איש . שני בטליונים שוכנים בעיקר במחנה שב'מצודת דורי . בראשם מפקד צבאי חשוב בדרגה גבוהה אך חסר כוח ממשי . החיילים התורכים השתכנו בעיר בשני מקומות : בקסרקטין הסראיא התורכית , שהיתה ב'ויא דולורוזה , ' ליד בית המושל ( רי לעיל עמי ( 189 ובקסרקטץ שליד ימגדל דודי . מצב זה נמשך , כנראה , עד לסוף המאה , אם כי בסוף תקופת דיוננו , גם כתוצאה מהתפתחות העיר שמחוץ לחומות , עלתה חשיבותו של הקסרקטין ב'מגדל רוד . ' גד פרומקין מוסר , כי חיל המצב התורכי יושב בקסרקטין הגדול שבימגדל דוד' ובקסרקטץ הקטן שבינתיב חיסורים . ' גדלו — 'טבור' ( גדוד ) אחד —כ 1000 איש . בקסרקטין הגדול מצויים גם משרדי המפקד הצבאי של העיר והמחוז , ואף על פי שמועט מספרם של החילות שברשותו , הריהו בעל דרגה צבאית גבוהה ותוארו תואר פחה .
|
|