|
|
עמוד:163
העליה לרגל ותהלוכות מוסלמיות השלטונות העות'מאניים והתושבים המוסלמים הגיבו על הפעילות הרבה של הכנסיות הנוצריות והקונסוליות של המעצמות האירופיות שהתפתחה בעיר במאה ה 9 ו . עקב חולשתו לא היה בידי השלטון התורכי לפעול בצורה ישירה נגד הפעילות העניפה של גורמים אלה בעיר , ובמיוחד נגד השתלטותם על המקומות הקדושים ועל השטחים נרחבים בעיר שמחוץ לחומות . תגובת השלטונות העותימאניים היתה אפוא עקיפה . הם טיפחו ועודדו את העליה לרגל למסגדים בהר הבית , כשמטרתם להגביר את זיקת המוסלמים לירושלים . לשם כך עודדו את הנוהג המקובל , שלאחר החג' ( העליה לרגל למכה ולמדינה ) יערוך המוסלם 'זיארה' = ) ביקור ) בירושלים , ובמיוחד פיתחו את חגיגות נבי מוסא , שהתקיימו בימי חג הפסחא הנוצרי . לקראת חגיגות אלו רירבנו התורכים גם את תושבי הכפרים הערביים שבסביבות ירושלים , חברון ושבם לעלות לירושלים דווקא בשעה שנמצאו בה המוני צליינים נוצרים . בפרק הקודם כבר עמדנו על מעמדה הדתי של ירושלים בעיני השלטונות העות'מאניים והעולם המוסלמי בתקופת דיוננו . נוסיף כאן , כי אפשר אמנם לדבר על קיפאון דתי ועל ירידת מעמד הדת בתקופה העות'מאנית , אך בוודאי לא על החנוונות מוחלטת של הרגש הדתי המוסלמי . העליה לרגל למכה לא פסקה בכל הדורות , והיא הזינה וקיימה את ההתלהבות הדתית אצל יחידים באשר הם . עם התחזקות הפעילות הלא מוסלמית בירושלים החלו השלטונות העות'מאניים והמנהיגים המוסלמים לעודד את הרגשות הדתיים המוסלמיים . בתחילה היו התוצאות דלות , אך במרוצת השנים הלכו ונתחזקו . ל 854 ו ( אמצע מלחמת קרים ) מציין פין , ש 20 איש בלבד עלו ממחוז ירושלים למכה , אך לירושלים , לרגל חגיגות נבי מוסא , הגיעו מבקרים מכל העולם המוסלמי : מהודו , מגבולות סין , מכל ארצות אסיה המרכזית , ממצרים , מנוביה ממרוקו , מחופה המזרחי של אפריקה , מעךב ומכל חבלי תורכיה . עליה לרגל זו נועדה ל'אזך את העליה לרגל לירושלים של אלפי הנוצרים לקראת חג הפסחא . בימיו של פין היתה תנועה זו עדיין בראשיתה , אך היא התגבשה לתנועה גדולה בתקופות מאוחרות יותר . גם מקורות מערביים אחרים מספרים על העליה לרגל המוסלמית לירושלים ולנבי מוסא במאה ה 9 ו . ברטלט מספר , כי מוסלמים באים מערב , מארצות דרום רוסיה המוסלמיות וממרכז אסיה , מהודו ומחופי אפריקה , כדי להתפלל ב'קבר המתקרא בטעות קברו של משה' . שולץ מוסר , כי עולי רגל מוסלמים עוברים דרך ירושלים במסעם לעבר קבר משה ( נבי מוסא ' . ( זוהי חבורה רעשנית של אנשים הקוראים אללה ! אללה ! ומכים בתופים , ופקידים מוסלמים רוקדים לפניהם עם חרבות ומריעים תרועות' . . 29 בן צבי , מסעות , עמי 5 ו6- ו . וראה גם : רשמי דרך , עמ' 20 ו-ו 2 ו . . 30 פין , זמנים סוערים , א , עמי ; 456 , 85 ב , עמי . 221-222 ונ . ברטלט , סיורים , עמי 53 ו55- ו . ננ . שולץ , הארץ הקדושה , עמי 8 סו . וכן ישנם בני תערובת עם נוצרים . יש גם ערבים ממרוקו , אלג'יר ותוניס ' — מתרבים' —שהגיעו כעולי רגל . יש גם עולי רגל מוסלמים אחרים שהשתכנו בעיר : כושים , אתיופים , הודים , צ'רקסים וטטרים . מעטים התורכים ממש . רוב בני העדה המוסלמית הם פועלים פשוטים , שכירי יום . מעטים בעלי המלאכה והאומנים ובן חנוונים , בעלי בתי קפה , מרחצאות וכו . ' רוב קבוצות עולי הרגל גרות קרוב להר הבית , בדירות השייכות לווקף .
|
|