|
|
עמוד:154
ב 1904 מופיעה יריעה , כי פחת ירושלים , קזים ביי , רוצה להקים שוק מיוחד לחנויות שתמבורנה מתוצרת בית לחם . באותה שנה נמסר על בנייתם ועל ארגונם מחדש של בתי מרחץ תורכיים ( כמו בקושטא ) ליד היצלחיה . ' 24 ' ב 906 ו נמסר כי פחת ירושלים ( ראשיר ביי ) רוצה לארגן מרוץ סוסים בירושלים , וב 7 ס 9 ו פורסם בי אין לבנות , להוסיף קומות או להרחיב בניינים בירושלים ללא רשיון "י . בשנת 1907 גם הוקם המגדל ליד שער יפו ( עמי . 126 ( 52 בסוף המאה ה 9 ו התקיימו בבר בחירות לעירית ירושלים , אך בתחילה השתתפו בהן רק מעטים . דור ילין מציין לתקופה זו ( תרנ"ח ) בי השתתפו ב 700 מוסלמים וב 500 נוצרים . בשנים 1908 / 9 חלו תמורות יסודיות ונערכו לראשונה בחירות ממשיות לעיריה . בחירות אלה קשורות גם בתמורות הכלליות שחלו בארץ כתוצאה ממהפכת היעות'מאנים הצעירים . ' כן ניכרת אז כבר מאד הפעילות בשטח שמחוץ לחומות ; לפיכך נשאיר את הדיון הזה לחלק השני של חיבורנו . נביא רק שתי יריעות מסוף העשור הראשון של המאה ה , 20 המצביעות כבר על רמה מתקרמת ביותר במחשבות התכנון של העיריה . האחת מספרת , כי 'העיריה גמרה בהסכם הממשלה המרכזית עם חברה צרפתית להביא מים העיר ממעיין עין פארה וגם לכונן בהרחובות שמחוץ לעיר מרכבות חשמליות ולהאיר באור חשמלי את כל הרחובות פנימה וחוצה ובקרוב יגשו אל המלאכה . 128 ' ידיעה שניה אומרת כי 'בקרוב יתחילו לכונן בית ספר למלאכה של הממשלה וכן יקימו בית מרפא לבהמות , על בנין קטן שנבנה במקום הבריכה העתיקה —בריכת סולטאן , והמתכלכל על ירי חברת צער בעלי חיים שנוסדה בשנה העברה ונתקיים מהממשלה . 129 ' סיכום כל העוברות שהבאנו מוכיח בעליל , כי פעילות העיריה בירושלים התחזקה ב 30 השנים האחרונות של השלטון העות'מאני . היא החלה בולטת בסוף שנות ה 80 והלכה והתחזקה אחר כך . לאור פעילות זו בסוף התקופה בולט עוד יותר המחדל של חוסר הפעילות מצד השלטון העות'מאני המרכזי והעירוני למען התפתחות העיר עד לזמן ההוא . ברובה של המאה ה 19 לא היה כל יחס חיובי ממשי מצד השלטון לפיתוחה של העיר . ירושלים לא נמצאה במרכז עניינו , והדאגה לקידום העיר לא עמדה בראש מעייניו . . 124 השקפה , י"ז באב תו ס"ד , שנה חמישית , גליון מדו , עמי ; 441 הצבי , כ"ז בתשרי תרס"דו , שנה עשרים וחמש , גליון יא , עמי . 1 . 125 השקפה , כ"ח בשבט תרס"ו , שנה שביעית , גליון לו , עמי 3 ו השקפה , כ"ז בתמוז תרס"ז , שנה שמינית , גליון עט , עמי . 126 . 3 לונץ , לוח לתרס"ח , יג , עמי . 127 . 123-122 ילין , כתבי , א , עמי . 128 . 202 לונץ , ירושלים , ט , חוברות ג-ד תרע"א , עמי . 391-390 על הסכם ב 913 ו עם חברה צרפתית ברבר זכיון לאספקת חשמל ולהתקנת מערכת חשמלית בירושלים , ראה ; הארכיון הציוני , תיקי אפ"ק . L 5 1 / 2927 , תודתי לירידי שמעון רובינשטיין שהפנה תשומת לבי לתיק זה . . 129 לונץ , ירושלים , ט , חוברות ג-ד תרע"א , עמי 0 . 390 ג . 1 גם גרבר ( במחקרו על המינהל העותימאני של סנגיק ירושלים 890 , ו8- ם , 19 עמי ( 32 קובע שיזמתו של השלטון העותימאני בקידומה של הפרובינציה היתה מועטה בתכלית , והוא משער שהסיבות לבך נעוצות 'בדלותה של המדינה ולאו דוקא בסיטואציה של ניצול אימפריאליסטי של הפרובינציה ע"י המטרופולין .
|
|