|
עמוד:153
בעירנו בית מועצת ההשכלה והה' עריף ביי איש משכיל ונבון דבר העומד בראשו , ממלא חובתו באמונה . בעין פקוחה יביט על מצב בתי החינוך בעירנו ובהשתדלותו יבנה כעת תיאטרון מחוץ לעיר , אשר בו יוצגו מחזות בשפת ערבית , טורקית , וצרפתית . שר ההשכלה פקר על בל הפחות לכונן גם בהערים הקטנות ובהכפרים בתי ספר אשר שם ילמדו כתב ולשון ערבי ולהוצאותיו הוקצב חמשה למאה ממעשר התבואה . .. י . " 8 בשנות ה 90 מופיעות ידיעות נוספות על פעילות העיריה . ל -1890ו 189 מוסר לונץ את התיאור הבא : יבית מועצת עירנו גם הוא פעל הרבה להטבת מצב העיר . בית החולים הכללי אשר כבר הזכרנו ב"ירושלים" י"ג הוקם עור בשנת תר"ן על תלו , ושעריו פתוחים לכל איש מבלי הבדל דת ולאום . בו נמצאים כשתים ושלושים מטות , ושלש פעמים בשבוע ישב רופא הבית להשיב בעצתו חנם להחולים מבני הכפרים אשר סביבות ירושלים . ולמען היטיב את מצב הבריאות בעירנו כונן בית המועצה בהכר הנרחב אשר לפני בית מקלט הרוסים אשר היה מאז ומעולם , מרתף לגמלים וחמורים ומלא אשפה ודומן , גן טיול יפה ונחמד . שעריו פתוחים לכל איש ופעמים בשבוע ביום ראשון והששי ינגנו בו מנגני הצבא להנעים ולשמח את רוח הבאים להנפש מעמל היום . וכן שמו ראשי בית המועצה אל לבם להרביץ את רחוב יפו אשר איננו מרוצף פעמים אחדות ביום . אך מפאת יוקר המים לא יצא עוד הדבר הזה לפעולה בשלימותו' . גם מקורות אחרים מספרים על פעולות העיריה ב 891 ו . אנו שומעים בין היתר , כי בשנה זו נפוצה שמועה , שה'בלריה' מתכוננת לשפץ את בריכת הסולטן , כרי שתספק מים לעיר , וכן לבנות לידה ומעליה בניינים רבים , חנויות ובתים . עוד מסופר כי באותה שנה נחנך בית חולים של ה'בלדיה' ובין המוזמנים היו גם מנכבדי העדה היהודית , וכי ב 1892 נחנך בית חולים של הצבא בחצר ה'קישלה . 120 ' לאמצע שנות ה 90 אנו קוראים כבר על הקמת ארגון מכבי אש על ידי העיריה , וכן על ריצוף רחובות העיר ורחבת הכותל המערבי , ובסוף שנות ה 90 —על פעולה מאורגנת של העיריה למיספור הבתים בכל שכונות העיר . 121 המאה ה 20 הביאה עמה התפתחות נוספת לעיר . ב 0 ס 9 ו חגגו את מלאת חצי יובל שנים לשלטונו של הסולטאן עבד אל חמיד , וכבר עמדנו על פעולות הבניה שנעשו ברחבת שער יפו לכבוד המאורע ( ראה עמ- . ( 48 סיום בניית הסביל תוכנן ליום ה 31 באוגוסט , שהיה יום השנה ה 25 למלבות הסולטאן . תכנון המבנה נעשה בידי מהנדס העיר , בסגנון ערבי , והיה זה המבנה הציבורי הראשון ל'נוי העירי . בנוסף החלו מוקמים בעיר מפעלי תרבות ראשונים . המקורות מוסרים בי ב 1901 הוקם בירושלים מוזיאון לעתיקות , ביזמת 'ראש מועצת ההשכלה , ' וב 1904 אף נבנה תיאטרון ליד שער יפו . על הקמת המוזיאון לעתיקות מספר לונץ : 'ראש מועצת ההשכלה שבעירנו יסר בית אסף עתיקות אשר שעריו יהיו פתוחים לכל איש בעד מחיר קטן . וכל העתיקות אשר נמצאו בשנת תר"ס כן ע"י מקרה וכן ע"י החפירות של החברה הבריטית לחקירת ארץ פלשת , ואשר ימצאו מעתה בעיר קדשנו וסביבותיה יאצרו בהבית הזה' . . 118 שם , עמי . 119 . 203 שם , ד , תרנ"ב , עמי . 223 20 ו . האור , גי באב תרנייא , שנה שביעית , גליון לט , עמי ; 1 האור , כייר באלול תרנ"ב , שנה שמינית , גליון מא , עמי ו ו ליון , ( 1897 ) א , עמי . 186-185 . 121 לונץ , לוח לתרנ"ז , ג , עמי ; 130 הנ"ל , לוח לתרנ"ט , ד , עמי . 122 . 137 הצבי , חי באב תר"ס , שנה חמש עשרה , גליון מ , עמי ו י ט"ו באב תר"ס , שנה דומש עשרה , גליון נח , עמי ו ; לונץ , לוח לתרס"ב , ז , עמי ; 172-171 הנ"ל , ירושלים , ה , חוברר . ג , תרס"א , עמי ; 283 הנ"ל , לוח לחרס"ה , י , עמי . 123 . 166 הנ"ל , ירושלים , ה , חוברת ג , תרס"א , עמי . 283
|
|