|
|
עמוד:144
גובים מהקצבים 10 , 000 פיאסטר לשנה . כן הוא מציין , כי בסך הבל אין המס כה כבר כפי שסבורים באירופה , וגם הנטל מחולק . יש רק להצטער על כך , כי האפנדים הערבים דורשים מתנות נוספות , אשר לגבי היהודים בלבד מסתכמות ב 0 ס , 0 ם 5 פיאסטר לשנה . מס הגולגולת נגבה מכל הגברים שמעל לגיל 120 הם נחלקים ל 3 קבוצות — לפי הכנסתם — ומשלמים 50 , 60 או 15 פיאסטר לשנה . הנוצרים משלמים מס זה באמצעות המנזרים הגובים אותו עבור השלטונות ( עבור הלטינים העניים משלמים המנזרים עצמם . ( גם אצל היהודים מאורגן התשלום דרך מוסדות העדה , המשלמים עבור העניים ביותר מקופת הקהילה . חשוב להדגיש , כי אצל השלטון העות'מאני לא היה העיקר המיסים הכתובים , אלא המיסים הלא כתובים , שהיו תלויים במושלים ובמוכסנים . ידיעה מעניינת לעניין ערך הכסף , בשנות השלטון המצרי , היא הודעת השלטונות על שינוי ערך הדולר מ 21 ל 20 פיאסטר הדולר . נוימן מציין אף הוא , כי ערך הכסף משתנה לפי הנסיבות וכי בזמנו היו 6 פיאסטרים ( גרושים , פיאסטר 40 = פרה ) שווים 1 מרק גרמני ו 12 פיאסטרים — גולדן אוסטרי אחד . על שינויים שחלו בסוגי המיסים ששילמו תושבי העיר , במיוחד עם גידולה והתפתחותה , נעמוד בהמשך דיוננו . באשר לדמויותיהם ולשמותיהם של הפחות ששלטו בעיר הרי כיוון שאלה התחלפו לעתים קרובות אין להצביע על איזו דמות בולטת במיוחד מביניהם . נוסעים שונים מזכירים שמות שונים של פחות בירושלים . לפי לונץ היו שמות הפחות בירושלים משגת תר"ו ( 1846 ) ועד תרי"ב — ( 1852 ) מוחמר אל קוברזלי ? בשנת תרי"ב — ( 1852 ) מוחמד חפיז - , בשנת תרי"ד — ( 1854 ) יעקוב , ומשנת תרל"ו ( 1855 ) ועד תרכ"ו ( 1866 ) —מוחמר קיימיל . * 75 נראה כי לונץ לא דייק ולא מנה את שמות כל הפחות באותן השנים , אלא רק חלק מהם . לאחר מלחמת קרים חל שינוי מסוים בבחירת אישים עות'מאניים לתפקיד פחות . מתחילים להתמנות ? חות יותר מודרניים , בעלי נימוסים טובים יודעי צרפתית , שביקרו בערי אירופה ונפגשו עם תרבותה . וורן מציין , בי בראשית שהייתו בעיר 0867 ) היה הפחה עיואת , ולאחריו בא ( במארס ( 1867 הפחה נזיף . מאוחר יותר , לרגל הביקור של קיסר אוסטריה ונסיך פרוסיה בירושלים ב , 1869 שלחו השלטונות התורכיים לירושלים את קמיל פחה להחליף את נזיף פחה , מאחר שהפחה החדש היה מצוחצח וג'נטלמן הרבה יותר מקודמו , שהיה מוסלמי דתי קפדן מאוד . אך גם קמיל פחה שהה בתפקידו זמן קצר והוחלף במהרה . וורן אף מקדיש פרק מיוחד בספרו לנזיף פחה ומתאר את הקשיים הרבים שהלה הערים בדרכו בעת חפירותיו הארכאולוגיות בעיר . העתונות העברית , שהחלה מופיעה בירושלים כבר בשנות ה 60 של המאה ה 9 ו , מציינת אף היא . 72 נוימן , עמי 0 ג -2וג 2 ( בתרגומו של גת , עמי בב . ( על המיסים הנוספים ראה להלןעמי 47 ו51- ו . . 73 סטפנס , עמי . 116 . 74 נוימן , עמי 224 ( בתרגומו של גת , עמי יז , וראה גם המקורות בהערה שם . 75 . ( הזכרנו קורם את הפחה ? קוברוסי / או 'קאפריסלי / ב 846 ו . איזקס ( עמי ( 65 ופרנקל ( עמי ( 168-166 מספרים ל 1856 על פחה ושמו קאמיל . פיארוטי ( א , עמי , ( 274-273 בראשית שנות ה , 60 מרבה להזכיר את הפחה סוראייה . 75 א . לונץ , ירושלים , ח , תרס"ט , עמ' . 76 . 242 וורן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 398-380 , 298-297 , 148 , 10 אליאב , על סמך תעודות הקונסוליה הגרמנית בירושלים , מביא רשימה מסודרת של מושלי ירושלים בשנים . 1914-1855 ראה ' אליאב , מדיניות גרמנית , הכרך העברי , עמי . 524 לפי העתונות העברית נראה שאין זו רשימה מלאה , וכן קיימים בה אי ריוקים לגבי זמני שלטונם של הפחות .
|
|