|
|
עמוד:113
שער האשפות סביבת החומה כולה מלאה שפכי עפר ואשפה ומשמשת לגינות עצים וירק . המצב החמור של חוסר הנקיון ואי סילוק האשפה בירושלים נמשך גם במחצית השניה של המאה . אורלי חוור ואומר , בשנות ה , 70 כי הנקיון בעיר לקוי ביותר , וכי אין מטפלים בלל בנקיון הרחובות . פעם היה נוהג שבפקודת המשטרה חויב כל תושב להביא יום יום פסולת במשקל מסוים , ואם לא מילא את המכסה היה משלם קנס . הדבר התבטל כעבור זמן קצר ובעת הכלבים הם הדואגים היחידים לפסולת . למרות המיטרד שביללותיהם אץ מסלקים אותם , מכיוון שהם מסלקים לפחות חלק מהפסולת . רק כאשר הם מתרבים יתר על המידה , מחסלים חלק מהם . בסוף המאה החלו שיפורים גם בשירותי הניקיון בעיר . ב 896 ו מצויה ידיעה , כי נרכשה מכונה לניקוי הרחובות שטיאטאה ואף שטפה במים , כרי למנוע אבק / אך זו פעלה , כמובן בעיקר בשטח שמחוץ לחומות . בעיר העתיקה המשיכו התנאים , כנראה , להיות קשים . הרלבט ( 1897 ) מציין , כי תנאי הנקיון בעיר העתיקה ממשיכים להיות חמורים . אמנם נבנו בתים חדשים ואף מודרניים , אך עדיין זורקים את האשפה לרחובות , ואת הרחובות מנקים לעתים רחוקות מאד בלבד . באופן מיוחד מוסרים המקורות על מצב הנקיון החמור ברובע היהודי . גב' פין מספרת , כי ברובע היהודי נפוצות מחלות רבות , ובעיקר קדחת , בגלל הביוב הפתוח , הבורות הסדוקים והבלתי נקיים וערימות האשפה המסולקות רק פעם בשנה — לקראת חג הפסח . לעומת הצטברות האשפה כאן , נהוג ברובע המוסלמי לאסוף את האשפה בחדר מסוים , וכשהוא מתמלא סותמים אותו וממלאים חדר אחר . ברובע היהודי היתה הצפיפות גדולה בהרבה מברובע המוסלמי , ולא היו חדרים ובתים פנויים למטרה זו . גם ברקלי ( 1857 ) מציין כי הרובע היהודי חסר כל תנאים סניטאריים והוא העני והמלוכלך ביותר . גדסבי ( 1864 ) מוסר אף הוא , כי המחלות הנפוצות בין היהודים נגרמות מחמת תזונה לקויה , מגורים צפופים בתנאי דיור גרועים ( רבים מהבתים מטים לנפול ואינם נקיים ) וחוסר מים נקיים בבארות ובבורות המים . פורטר ( 1869 ) מעיר , כי ברובע היהודי הבתים הרוסים למחצה והרחובות והחצרות מלאים אשפה ועצמות בעלי חיים . מריל ( 1883 ) חוזר ומספר , כי הסימטאות ברובע היהודי מלוכלכות ומעופשות . לדבריו סיפר לו רב יהודי , כי תושבי הרובע ניסו לפעול בנידון , אבל לא זכו לאוזן קשבת אצל השלטונות . 21 גם הרופא היהודי , ד"ר שוורץ , מעיר ( בסוף המאה ) על מצבה התברואתי הקשה בירושלים ועל התנאים הסניטאריים החמורים , במיוחד ברובע היהודי . לדבריו , דווקא האשכנזים הם שהופעתם בחוץ מלוכלכת במו בתיהם בפנים . אין זה נכון כי יוצאי ארצות המזרח אינם נקיים ; בביתם הם שומרים על הנקיון אך הרגלי הנקיון שלהם בחוץ לקויים בשל רגילותם ללכלוך בערים שבארצות מוצאם . רעיון הבניה מחוץ לחומות הוא בריא וטוב , אך הביצוע לקוי . הבתים החדשים שנבנו בעיר היו מרווחים , יחסית , אך נבנו בצפיפות רבה ולרוב מחומרי בניה גרועים , כשקירות דקים בלבד מפרידים בין הדירות . חדר אחד מוביל למשנהו והלחות חודרת דרך הקירות . ה'חדרים' שאליהם נשלחים נערים צעירים ללמוד ושבהם הם מבלים את כל שעות היום — בלי לשהות באוויר הצח — יוצרים ניוון וגורמים לפגמים גופניים . בל אלה גורמים למחלות ולמגיפות שפורצות ועוברות במהירות מאחד לשני ... לכך תורמים גם התזונה הדלה של האוכלוסיה היהודית העניה . 13 זוטא סוקניק , ( 1930 ) עמי . 14 . 120 אורלי , עמי . 15 . 101 שריון , עמי . 162 . 16 הרלבט , עמי . 17 . 86-45 גבי פץ , בית בארץ הקדושה , עמי 7 ג . 18 . 438-4 ברקלי , עמי . 454-437 . 19 גדסבי , עמי . 20 . 80 פורטר , עמי . 21 . 124 מריל , עמי . 414
|
|