|
|
עמוד:63
מהטבלה מסקנות רבות . המימצא הראשון שלו היה , שמספר העובדים שפעלו אז בשווקי ירושלים הגיע ל 1932 נפש . אוכלוסיית ירושלים הגיעה אז להערכתו לכ 20 , 000 נפש . מכאן שכ 10 ° / 0 מהתושבים היו עסוקים בשווקים שבמרכז העיר . אחוז זה נכון לדעתו לגבי כל העדות , פרט ליהודים שחלק ניכר מהם חי על כספי ה'חלוקה . ' מ 1320 החנויות שבדק נמצאו 278 ריקות . אףזורן מציין כי בזמן חג הפסחא היו מפעילים אותם סוחרים מדמשק ומערים אחרות . עם זאת נמצאו שווקים עתיקים רבים , במיוחד ליד איזור הר הבית , שעמדו בשיממונם . לדבריו , אם המסחר בירושלים ימשיך להתפתח כפי שהתפתח ב 10 השנים האחרונות , יש להניח שגם שווקים אלה יתעוררו מחדש לחיים , וכ 100 סוחרים נוספים יוכלו למצוא בהם את פרנסתם . וורן אף מצביע על כך , שחלק מהעיסוקים אפייניים לערות מסוימות , בעוד שאחרים משותפים לעדות השונות . בולט ביותר מספר הסנדלרים ; 230 — הם מחולקים בין כל העדות , אך חלקם היחסי של היהודים ניכר . במקום השני נמצאים חנווני המכולת 189 — במספר . אף הם מחולקים בין כל העדות , אם כי ניכר חלקם של המוסלמים . . 43 וירן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 497-490 על החנויות והמקצועות השונים בשווקים , ראה ל מיוחס ( בתוך : לונץ , לוח לתרס"ז , שנהיב , ( עמי . 47-12 על מקצוע הסנדלרות שנפוץ בקרב היהודים , עמי . 47-46 כלי נגינה והשימוש בהם ( תומסון 860 , ו , ב , עמי ( 578
|
|