|
|
עמוד:53
סיכום בקשר לתמורות בבניה שחלו בעיר העתיקה של ירושלים במאה ה 19 יש לציין קודם כל שרובן התרחשו בעיקר בסוף התקופה . הן מתחילות להתבטא מאמצע המאה , אך מתגברות במיוחד משנות ה 80 והלאה . שנית , התמורות מצאו את ביטויין במיוחד בשטחים ציבוריים ; ברחובות , בשווקים , ברחבות ובשווקי העיר , באזורים שהיו עדיין פנויים בתוכה אותה עת בין השטח הבנוי לחומות העיר , וליד שערי העיר , במיוחד ליד שער יפו ושער שכם . תמורות אלו לא הביאו לשינוי יסודי במערך העיר העתיקה , אם בי תרמו לה גוונים ונופך נוספים . בעיר העתיקה נוספו מבנים ציבוריים חשובים ביותר במאה ה , 19 וגם חדרו אליה אלמנטים אירופיים , כמו באזורי המוריסתאן , שער יפו , השער החדש ועוד . יחד עם זאת נשמרו במידה מרובה צורתה העתיקה , ההיסטורית , של העיר , וצביונה המזרחי . השינויים העיקריים שהתחוללו בירושלים של המאה 19 היה החלק החדש שנוסף לה מחוץ לחומות ( ולו מוקדש החלק השני של חיבורנו ) ושינוי מעמדה היוקרתי של העיר — ועל כך נעמוד בסיכום הכללי של חלק זה של חיבורנו . . 107 זוטא סוקניק , עמ' . 79 מגדל השע 1 ן פורק לאחר הכיבוש הבריטי . . 108 האור , וי באדר תרע"א , שנה שניה , גליוןקא-רפו , עמיג . . 109 פרס , ספר המסעות , עמי . 179 בראשית תקופת המנדט הבריטי מסכמים זוטא וסוקניק את הפעילות ליד שער יפו כדלהלן 1 'על השער הישן נבנה בשנת תרס"ז ( 1907 ) מגדל שעון בסגנון ערבי חדיש שאיננו מתאים לסגנון הבנייה של החומה הרחבה שלפני השער מבחוץ , ופנימה לו הוא מרכז חיי ירושלים , פה נמצאים בתי המסחר היותר גדולים ובתי המלון ופה עומדות גם עגלות והמכוניות המוכנים לנסוע לכל חלקי העיר , ליפו ולחברון . הנה באים ראשונה הנוסעים במסילת הברזל והבאים מדרום — מבאר שבע , חברון , בית לחם והסביבה , ותנועה רבה שוררת פה מן הבוקר עד שעה מאוחרת בלילה' . גם איזור שער שבם החל מתפתח בסוף המאה ה . 19 ב 1911 מציין העתון 'האור' כי על יד השער ' נפתחו מחסנים יפים בנוסח אירופי ; עירייתנו קבעה שמה מאור "הלוקס . " יש שם בית רפואות מצויין וכן גם בית קהוה' . האיזור מתחיל להתחרות בשער יפו . גם פרס עומד על ההתפתחויות שחלו בשער שכם וסביבתו בסוף ימי השלטון העות'מאני . הרחבה שלפני השער החלה לובשת אופי של מקום התכנסות , המגרש הרחב שלפניה הפך לשוק תבואה . ת י מנית רחבת שער יפו ( רבעון קרן החקר הבריטית , 1887 , עמי ( 214
|
|