|
|
עמוד:47
רק ב 904 ו הקיפה מערכת התאורה את כל רחובות העיר , כשם שרק אז זכו רחובות העיר בניקוי סדיר . אשר לפעילות הבניה בעיר העתיקה — אחרי ביקורו הרביעי בירושלים , ב , 1865 מספר טובלר , כי הבחין במספר בניינים חדשים הבנויים היטב . לדבריו החלה ניכרת בעיר השפעה אירופית חזקה . במספרי הבתים עדיין נמשך הבלבול , אך לכל הרחובות כבר היו שמות . עם התגברות הבניה החלו מביאים אבנים לבנות ממחצבות חדשות שנפתחו בבית לחם ובענתות . 85 בסוף המאה חל שינוי לטובה בדרך בנייתם של גגות הבתים . בהשפעת גורמים אירופים החלו לבנות גגות רעפים , הן בעיר העתיקה והן בשכונות הראשונות של העיר החדשה — במיוחד בבתים שבנו העולים ממזרח אירופה . שמשות זכוכית ותריסים מודרניים נכנסו לשימוש בזמן מאוחר יחסית . על תמורות נוספות מספר רבעון 'קרן החקר הבריטית' מ : 1880 המשחטות ובתי הבורסקי הוצאו אל מחוץ לחומות על מספר בתים גדולים הוצבו שעונים : מחלקת הבניה ( גם התברואה ) של העיר אורגנה בידי ארכיטקט גרמני , בעיר החל נפוץ ריהוט אירופי , ומסביב לה עיבדו את השטחים החקלאים בשיטות מודרניות . במאמר מסכם על תולדות בנייתה של ירושלים שכתב שיק ברבעון החברה הגרמנית , נדונים גם שינויים שחלו בעיר מ 831 ו עד 1892 ( זמן כתיבת המאמר . ( בסיומו מובאת רשימה של כנסיות , בתי ספר , בתי חולים , בתי הארחה לצליינים ומלונות חדשים בירושלים ובסביבתה . לסוף המאה מספר דור ילין על שיפוצים בעיר ועל בניה מחדש של שוק הכותנה במסגרת ההבנות לקראת ביקורו של קיסר גרמניה , וילהלם השני ' . בימים האלה בא הקץ לשממות שוק הצמרים ( סוק אלקטאנין , ( הוא הרחוב המקורה הארוך אשר הוא אחד המבואות למקום מקדשנו ומשני עבריו טורי חדרים קטנים פרוצים ומלאי עפר ואבנים , אשר להם יקראו אחינו בשם ה"חנויות . " בי ע"פ מצוות פחת עירנו ניטוח כל הרחוב טיח לבן חדש למן התקרה ועד הקרקע והקרקע סוללה למסילה ישרה וחדשה , וכל גלי העפר והאבנים אשר ב"חנויות" למאז מאות בשנים , הוסרו , ודלתות חדשות קבעו על כולן , ויהי לרחוב חדש ונהדר אשר דרכו תוכל עתה לעבור העגלה הבאה אל תוך העיר דרך שער שכם , והגיעה עד שער מקום המקדש . וגם בית הרשות אשר לעירנו קיבל כולו צורה חדשה' . גד פרומקין מתאר אף הוא את שוק הכותנה , את בתי המרחץ שנמצאו בו , ואת החנויות שעבדו בהן חרשי ברזל ערבים אשר עשו 'עריסות וכלי ברזל אחרים . ' הוא מוסיף : 'לאחר מכן נתרוקנו ושממו החנויות , והיה המקום בית קיבול לאשפת העיר . עד שבא סטורס , מושל ירושלים בימי הבריטים , וציווה לנקות את המקום ושוב נפתחו בו החנויות , הפעם בחנויות לקרמיקה מטעם החברה למען ירושלים' . ב 1900 אומר רבעון 'קרן החקר הבריטית , ' כי פני השטח בעיר העתיקה בירושלים השתנו במידה רבה עם הסרת גבעות מלאכותיות ותלוליות עפר אחרות ; טראסה מלאכותית במוריסתאן , שעובדה מדי שנה יושרה בחלקה הגדול , האדמה הועברה לוואדי שממערב . 83 ידיעות החברה הגרמנית , ( MNDPV ) ב 905 , ו , עמי . 84 . 60 טובלר , נצרת , עמי . 85 . 304-302 גבי פין , בית בארץ הקדושה , עמי וג2- ג . . 8 « סגנון הבניה של הגג השטוח חדר לעיר רק בתקופת המנדט הבריטי . ראה : עמירן ( אטלס , ( עמי . 87 . 28-26 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1880 עמי 87 ו88- ו . תיאור קצר וחשוב על התפתחויות בארץ עד 880 ו . . 88 שיק , רבעון החברה הגרמנית , ג 89 ו , טז , עמי , 1894 ; 246-237 יז , עמי . 276-251 ; 179-165 ; 88-75 ; 24-1 בנושאנו עוסק הפרק האחרון . . 89 ילין , כתבי , א , עמי . 90 . 267-266 פרומקין , שופט , עמי . 37
|
|