|
|
עמוד:45
הרחבות והמבנים הציבוריים בתחילת המאה ה 19 נמצא בעיר העתיקה רק חלק קטן מבנייני הציבור הרבים , הכנסיות , המסגדים ובתי הכנסת הנמצאים בה כיום ' ; מבני קודש' ומבני ציבור רבים שוקמו והוקמו בה במרוצת המאה . מבין בנייני הציבור שנמצאו בה בראשית המאה תפסו מקום בראש ( מסגר ) בפת הסלע ומסגד אל אקצא ; בבניינים עצמם בוצעו במאה ה 9 ו תיקונים שונים , מיפלס החצר יושר ונוספו אי אלה מבנים , אך הר הבית בכללותו היה דומה ביותר לצורתו כיום . את תיאורי המיתחם בפי הנוסעים נביא במפורט בפרק שיעסוק בהר הבית . המבנה הציבורי השני בחשיבותו היה 'כנסיית הקבר' על חלקיה השונים . במאה ה 19 חלו שינויים בקומפלבס הבניינים המרכיב אותה , אך מערבה העיקרי היה קיים כבר בראשית המאה . בנושא זה נעסוק במפורט בפרק על הנוצרים . מערך המבנים הציבוריים השלישי בגדלו בעיר העתיקה היה המנזר והבנסיה הארמנית והחצרות שסביבם . על אלה נעמוד בפרק על הארמנים . מלבר שלוש מערכות המבנים האלו לא נמצאו בעיר העתיקה מבנים גדולים במיוחד , פרט לשרידי מבנים עתיקים . בתי כנסת גדולים פרט לבתי הכנסת הספרדיים שלא בלטו בשטח , עדיין לא היו ברובע היהודי . בית הכנסת החדש הראשון שנבנה בירושלים במאה ה 9 ו היה בית הכנסת 'מנחם ציוך , שנבנה ב 837 ו והיווה את אגפו הראשון של בית הכנסת 'החורבה , ' שנבנה מאוחר יותר . שאר בתי הכנסת הגדולים נבנו במחציתה השניה של המאה ה , 19 ונדון בהם בפרקים על היהודים . בין בנייני הרובע המוסלמי בלט ביותר — בראשית המאה — ביתו של מושל העיר התורכי . אשר כונה באותה עת 'ארמון פילאטוס , ' ואשר שכן בו גם אחר ממחנות הצבא של השלטון התורכי בעיר . מבנה זה ומבנים מיוחדים אחרים ברובע המוסלמי וכן המסגדים השונים , יידונו בפרק על המוסלמים . חשוב לציין , כי גם המבנים הגדולים של המנזרים והכנסיות הנוצריות השונות הוקמו ברובם במרוצת המאה ה . 19 בראשית המאה עדיין נמצאה כנסיית סנטה אנה ברשות המוסלמים . גם כנסיות 'ההלקאה' ו'האחיות ציוך , כמו גם יתר הכנסיות והמבנים הנוצריים שב'ויא דולורוזה' נבנו במאה זו . ברובע הנוצרי נמצאו בראשית המאה מספר כנסיות ומנזרים . הנוסעים המערביים מרבים להזכיר את מנזר סן סלבדור של הנזירים הפרנציסקנים . בשנות ה 40 הוקם על ידו בית הארחה , ה'קאזה נובה . ' כן בלט המנזר היווני הגדול שליד 'כנסיית הקבר . ' באלה נעסוק בדיוננו ברובע הנוצרי שבעיר . כל המקורות מציינים את מספרן המועט של הרחבות הציבוריות בעיר , החשובה ביותר היתה רחבת הר הבית , ואולם זו לא היתה מקום ציבורי . לעומת זאת שימשו הרחבות שלפני 'כנסיית . 75 האור ( הוספהלהצבי , ( כ"ובאיירתרנ"ב , ט , גליוןל"ב , עמיו . ב'לוקס' היתה השכלול הגרול ביותר בתאורה הציבורית לפני המלחמה . יחר עם זאת כבר היתה תאורה חשמלית במספר מוסדות פרטיים בירושלים . המוסד הראשון שהשתמש בתאורה חשמלית עוד במאה ה 19 היה האכסניה הצרפתית בנוטר ראם דה פראנס , שייבאה את המיתקנים מצרפת .
|
|