החצרות ופנים הבתים

עמוד:42

עיר מזרחית : הריהוט הפנימי תבונות השטח הבנוי של ירושלים שיוו לה אופי של עיר מזרחית . במידה רבה מאפיינת תכונה זו את העיר העתיקה עד היום . עם זאת היה לעיר גם ייחור מסוים בהשוואה לערים מזרחיות אחרות , בשפע הרב של 'כיפות / בחומר הבניה של הבתים ובמציאותם של עיי חורבות ברחבי העיר . פטרמן מציין , כי מרחוק נראית ירושלים שונה מרוב ערי המזרח התיבון , מכיוון שיש בה הרבה מאר כיפות , לא רק על בנייני ציבור , אלא גם על בתים פרטיים . ועוד : בניגוד לדמשק , למשל , שם בנויים הבתים מחומר , בנויים הבתים כאן מקירות עבים ומגושי אבנים . החדרים , הן הקטנים והן הגדולים , מקומרים , ובקירותיהם כוכים . בדרך בלל החדרים מסוידים לבן וחסרי כל קישוט ; אין בהם הפאר שבבתי דמשק , ולמרות המראה החזק שלהם , יש בהם סדקים רחבים שדרכם חודר הגשם , וזאת בעיקר שהיסודות בנויים על הריסות ואינם עמוקים דיים . מקורות שונים חוזרים על כך , בי רוב בתי ירושלים בנויים באופן גרוע , פרט למספר בתים גדולים — בדרך בלל בניינים מיוחדים , שהיו שייכים לשלטונות התורכיים , ל'ווקף' המוסלמי , או למנזרים הנוצריים הגדולים ; אלה נבנו אבנים גדולות ומסותתות שנלקחו משרידי בניינים עתיקים . הנוסעים האירופים מספרים גם על הריהוט הפנימי בבתים . הרהיטים היו פשוטים ביותר וטיפוסיים לדירות בערי המזרח . הריצפה היתה מכוסה במחצלות קש ולעתים בשטיחי צמר . ליד הקירות עמדו ספות ועליהן כריות . בלטו בהעדרם — שולחנות . נהגו להשתמש בשולחנות נמוכים , קטנים ועגולים , שהיו נוחים לטלטול . בבתי הקפה השתמשו גם בכסאות נמוכים . את הבגדים היו שומרים בארגז או במזוודה , או במין ארון קטן , שבעצם לא היה אלא כוך בקיר -, . 44 על צורת הבתים ראה גם י גבי פין , בית בארץ הקרושה , עמי ג 49-4 י נורוב , א , עמי , 289-282 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1869 עמי 147-145 ( בדיווח ו 1 רן בין עמי 260 ל ;( 280 פרס , מאה שנה , עמי ; 17-15 עמירן ( אטלס , ( עמי ; 26-25 על הווי החצרות בירושלים הישנה , ראה ; יהושע , ב , עמי . 65 . 32—11 ריישר , עמי . 66 . 57 נוימן , עמי . 131-126 וראה גם : טובלר , דפי וכרון , עמי . 67 . 153 פטרמן , א , עמי . 205 העליונה ירוכורהי — שטח בלתי מרוצף על פני עיי מפולת של חורבה עתיקה . יש שבמרכז החבורה נמצאו עץ זית , תות , תאנה או דקל , שבצילו נהגו דיירי החצר לשבת . ריישר ( באמצע המאה לערך ) מציין , בי העיר מלאה בתים גבוהים בני 3 ו 4 קומות , ומתכוון בכך למפלסי החיים השונים של העיר . כן הוא מדגיש , בי הבתים נמצאים בחצרות הכוללות לפעמים 30-20 בתים . לחצרות אלו שערים הנסגרים בלילות , לכל אחת בור מים . " הנוסעים האירופים ניסו לעמוד על הסיבות שהביאו לבניית הבתים והחצרות בסגנון מיוחד זה . הם מציינים , כי המנהגים המזרחיים המחייבים את האשה — ובעיקר את האשה המוסלמית — לחיות בבית ובחצר , כשהיא מסוגרת מפני העולם החיצוני , הם שהכתיבו צורת בניה זו . הבניה התפתחה , אפוא , בצורה שתאפשר לאשה המוסלמית לנהל את חייה היום יומיים בחצרות פנימיות סגורות ומוסתרות מעיני העוברים והשבים . נוימן מדגיש , כי בבניית בית בעיר העתיקה שמים לב בעיקר לאספקת המים ולמתחייב מצניעות הנשים . הבתים סגורים כלפי הרחוב ולהם חצרות וטראסות המאפשרות איוורור החדרים . בית גדול הוא קבוצת חדרים דמויי קוביה , בעלי גובה שונה , שלהם כניסות נפרדות מהחצר . כחומר בניה משמשת האבן . הגג דמוי כיפה . בררך בלל מבלים התושבים את הערבים על הגגות . 66

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא