|
|
עמוד:32
שערי העיר הנוסעים שביקרו בעיר בחלקה הראשון של המאה ה 9 ו מספרים , כי בחומת העיר 4 שערים בלבד , הפתוחים ל 4 רוחות השמים . בקשר למבנה השערים הם מציינים , שכל השערים ( לרבות שער הרחמים ) בנויים בתוך מגדלים והמעבר דרכם איננו בקו ישר , אלא בזווית ישרה ( ר ;( בך נמנעת אפשרות של התפרצות ישירה פנימה . לתיאורים המפורטים ביותר זוכה שער יפו , המכונה גם שערבית לחם , או שער חברון ( באב אל חליל , ( ולפעמים גם שער עולי הרגל . זהו השער התוסס והפעיל ביותר וחיצוניותו מרשימה במיוחד —בגלל קירבתו ל'מצורת דוד . ' במחצית הראשונה של המאה היתה סביבת השער עזובה יחסית , ומשמר צבאי היה בודק היטב את הנכנסים לעיר . בשנות ה , 20 למשל , מציין אחר המקורות , כי בשער יפו עמד חייל שדרש 3 פיאסטר לסוס כדמי כניסה לעיר . ל 842 ו מוסר אוולר כי בקרבת שער יפו שב'הר ציון (!) ' יושבים גדודים מיוחדים שתפקידם לשמור על השערים , לפקח על הסדר בעיר , לקבל פני פחה חדש ואורחים חשובים , וכדומה . בשנות ה 50 מציין וורטבט , כי סמוך לשער יפו , בתוך החומות , מצוי בית מכס . מחוץ לשער נמצא שטח המכונה 'מישור יפו' ( הכוונה לשטח רמתי קטן בפינה הצפונית מערבית של החומה , הנקרא כך בשל הימצאו על 'דרך המלך' ליפו , ( המשמש כ'טיילת' של ירושלים . לכאן באים תושבי ירושלים בלילות לשאוף אוויר צח . במקום בית קפה קטן , שסביבו גפנים . השער השני בחשיבותו בעיר העתיקה במאה ה 9 ו היה שער דמשק או שער שכם — בחומת העיר הצפונית — שכונה גם שער העמוד או שער העמק , ואף שער אפרים . הוא מתואר כיפה וכמפואר ביותר בשערי העיר , אף שהתנועה דרכו קטנה מזו שבשער יפו , וזאת למרות שבל התנועה מזרחה וצפונה עוברת כאן . לפי אחד התיאורים הציוריים 'שיירות שיירות של גמלים ורוכביהם הבידואים פורצים מן השער מדי פעם , ירם האחת מחזיקה בכידון וירם השניה יורה יריות פרירה , בברכת שלום לעיר הקרושה' . . 15 ליון ( אנגלית , ( עמי . 17 . 105 אורלי , עמ' . 19 . 187-186 מדוקס , עמ- . 16 . 210 ליון , ( 1897 ) א , עמי . 18 . 297 זוטא סוקניק , ( 1920 ) עמי . 20 . 80 אוולר , עמי . 21 . 53-52 וורטבט , ב , עמי ג . 205-20 על התמורות שחלו באיזור שער יפו במחצית השניה של המאה נעמוד בהמשך פרקנו זה . ראה עמי . 22 . 53-48 ראה , למשל : פטרמן , א , עמי . 23 . 201-200 שרר , עמי 95 ו96- ו . על שער שכמ ראה גם בפרק על הרובע המוסלמי . להכנס למצודה יש צורך ברשיון מיוחד מהפחה . במהדורה מאוחרת יותר נאמר , בי מצב המצודה כולה , פרט למגדלים שבתוכה ירוד מאד . גרים בה כמה חיילים , והיא משמשת כמחסן נשק . לשנות ה 70 נותן גם אורלי תיאור מפורט של המצודה : מבפנים היא מוזנחת ביותר ; המדרגות הרוטות למחצה ; שרידי תותחים מפוזרים בשטח ללא סדר ; במקום מדרגות יש בכמה מקומות סולמות , וכדי להבנס ל'מגרל דוד' צריך לעבור אף מעל ל'תהום ; ' חייל תורכי תומך בתיירים לבל ייתקפו בסחרחורת ; במגדל מצביעים על החלון שממנו ראה דור את בת שבע ; המגדל הוא המבצר החולש על העיר,- יש בו גם כמה תאי מאסר שאינם נראים סימפאטיים כלל . בראשית תקופת המנדט הבריטי מוסרים זוטא וסוקניק כי הכניסה למצודה חפשית . הבנינים הפנימיים הרוסים למחצה . בימי השלטון התורכי היו מלוכלכים מאד , אך בזמן האחרון טוהרה החצר .
|
|