|
|
עמוד:14
מיפוי העיר את הצער הראשון במיפויה המדעי של ירושלים עשה הרופא וחוקר הטבע הגרמני זיבר ב 8 ו . 18 בביקורו בירושלים עמד על השיבושים הרבים במפות העיר , ולבן החליט לשרטט מפה חדשה , שתהיה מבוססת על נתונים גאוגרפיים וטופוגרפיים מדויקים . לשם כך רשם כ 200 נקודות גאומטריות ולפי חישובים מדויקים סימן במפתו את חומת העיר , את המסגדים השונים , את נחל קדרון ועוד מספר עצמים טופוגרפיים בולטים בעיר . מפת זיבר זכתה לשבחים רבים , שכן היתה פשוטה ומדויקת בהרבה מכל המפות שקדמו לה . עם זאת עדיין נותרו בה שגיאות רבות , במיוחד לגבי מערכת הנחלים שמחוץ לעיר ורחובות שלא צוינו נכונה . זאת ועוד : לא כל המבנים החשובים בעיר מופיעים במפה ולעתים צוינו בה מבנים שלא היו ולא נבראו . נסיונו של זיבר הניע חוקרים נוספים לערוך מדידות נוספות ולקדם את מיפוי העיר . עבודות החלוץ במיפויה של ירושלים נעשו בעשור השני והשלישי של המאה ה 19 בתנאי בטחון קשים . התושבים הערבים לא ראו בעין יפה את החוקרים הזרים , שבאו לחקור את העיר ועסקו במיפויה או בציורה . הנצחת המקומות הקדושים במפות או בתמונות היתה בעיניהם חילול הקורש ותו לא . כך , למשל , נרגמו באבנים במה חוקרים , כשניסו לעשות את עבודתם על חומת העיר . אחרים נאלצו להסתיר את מגמת עבודתם מעיני התושבים . עם הכיבוש המצרי ( 1831 ) השתפרו תנאי הביטחון במידה רבה , והלכו ורבו החוקרים שהגיעו ארצה . ואכן , בעשור הרביעי של המאה חלה התקדמות רבה בחקר ירושלים . התרומה החשובה הראשונה בעניין זה היתה עבודת המיפוי של העיר שעשו הארכיטקט קתרווד וחבריו ב 833 ו . את עבודתו של קתרווד בירושלים יש לחלק ל 3 חלקים עיקריים י קודם כל ערך מדידות שונות , שבהן הסתייע אחר כך בשרטוט המפה הכללית של העיר . במקביל לעבודתו במיפוי העיר החליט קתרווד ליצור 'פנוראמה של ירושלים . ' ב 24 באוקטובר עלה עם כליו על גג ביתו הגבוה של מושל ירושלים , מצפון להר הבית . מבניין זה , שהיה ידוע אז כבית פונטיוס פילאטוס , יכול היה להשקיף על בל העיר , ומיד החל ביצירת ה'פנוראמה . ' המכשיר העיקרי שעמד לרשותו לביצוע עבודה זו היה , Camera Lucidarn כלי פשוט אך יעיל מאד , שהשימוש בו רווח במאה ה . 19 בעזרת מכשיר זה , שהיה בנוי סדרת מנסרות , אפשר היה להשליך על גבי גיליון נייר קווים כלליים של פנוראמת העיר ושל מבנים חשובים בתוכה . בזמן קצר יחסית הצליח קתרוור לצייר את הפנוראמה הכללית של ירושלים ולסמן בתוכה בקווים כלליים את כל המרכזים החשובים שהיו אז בעיר . בשלב השלישי של עבודתו התרכז קתרווד במיפוי מפורט של שטח הר הבית , ובמיוחד של שני האתרים הקדושים שבו : בניין כיפת הסלע ומסגד אל אקצא . לאחר שהשלים את מלאכת המיפוי של כל השטח ואף עשה מספר רישומים של"האתרים השונים שבו , החליט שעליו לחדור לתוך הבניינים עצמם , למדרם ולחקרם מבפנים . היתה בכך העזה רבה מאד שכן סכנת מוות . 2 העתק של מפת זיבר ( 1823 ) בצירוף הסבר קצר , ראה : מאייר . נ . בן אריה , מפוח , עמי . 4 . 76-64 כך כונה בית המושל התורכי באותם הימים , על פי המסורת שבמקום זה שפט פונטיוס פילאטוס את ישו הנוצרי . בבית זה נמצא כיום בית הספר חומריה' ב ויא דולורוזה . 5 . פרטים על עבודתו של קתרווד ועל האיש עצמו , ראה : בן אריה , מפות , עמי ? , 74-64 הנ"ל , מפת קתרווד , עמי . 160-150 בהמשך סקירתנו נייחד דברים לאחדים מהמקורות החשובים ללימודה של ירושלים , אך נקדים לכך דיון קצר בתולדות מיפויה הכרטוגרפי של ירושלים , שהרי מפות המדירה הראשונות של העיר שורטטו ונתפרסמו במאה ה . 19
|
|