|
|
עמוד:7
פתח דבר מפעל שיקום השכונות החל לפעול בסוף , 1977 ופועל עדיין בשנת , 2001 אולם כבר לא כמפעל חברתי לאומי מרכזי , כבשנים הראשונות . בשנות קיומו מיקד המפעל משאבים רבים בשכונות בכל רחבי הארץ . בשנים 1997-1977 נכללו בו 135 שכונות , שהתגוררה בהן כשישית מאוכלוסיית המדינה . עד שנת 2001 נכללו בו 169 שכונות . הפרויקט הסתיים ב 69 מהשכונות , וב 103 שכונות יש עדיין פעילות . המשאבים הושקעו בשיפור הדיור והתשתית , בחינוך , במוסדות ציבור ובשירותים חברתיים . הניתוח בספר מתבסס על מהלך הפרויקט ותפעולו בדרג הלאומי במשך שני עשורים ב 69 השכונות הראשונות . הרעיונות המרכזיים שהינחו את הפרוייקט היו : ( א ) פעולה משולבת , חברתית ופיסית במטרה להביא להתחדשות באיכות החיים ; ו ( ב ) שותפות בין התושבים לבין הממסד בקבלת ההחלטות , תוך דגש על טיפוח קהילה ודמוקרטיה מקומית . רעיונות אלה נבעו מהאמונה , שתלות וחוסר העוצמה של אוכלוסייה חלשה " ) מעולם לא שאלו את פיהם ( " ! בלוויית הפיגור בפיתוח קהילתי מהווים מכשולים רציניים לקידום השוויון החברתי . הפרוייקט ביזר את היוזמה לתכנון הפיסי והחברתי ומסר חלק ניכר ממנה לדרג השכונתי . לשם כך תוכנן ועוצב תהליך והוקמו פורומים שבמסגרתם יכלו התושבים להיות שותפים מלאים בקבלת ההחלטות . עידוד מיוחד ניתן לפיתוח הקהילה . הגישה החדשה היוותה שינוי משמעותי במסורת המדיניות שרווחה בארץ , שהתאפיינה בתכנון מלמעלה ובניהול חברתי ריכוזי . הספר מנסה להציג תמונה רחבה , אבל הדיון מתרכז בעיקר בשני היבטים . הראשון הוא הדרך שבה נקבעת ומנוהלת מדיניות חברתית , ואיזה תפקיד ממלאות התרבות הפוליטית והטקטיקה של חסידי הרעיונות , של אנשי המקצוע , של הפוליטיקאים ושל הציבור . ההיבט השני הוא השותפות והקהילה בשכונות : באיזו מידה אלה התפתחו וקיבלו העצמה ? בהשפעת אילו גורמים ? אנו מנסים לנתח ניסיון זה ולהפיק לקחים למען העתיד . בחמש השנים הראשונות שבהן ניהלתי את הפרויקט מטעם הממשלה , הבחנתי כי למרות ההשתתפות הרחבה זכו התושבים לשותפות מלאה רק בחלק מהשכונות , ובשאר המקומות הם היוו בדרך כלל שותפים זוטרים . רציתי להבין את הסיבות לכך . עם סיום תפקידי
|
|