|
|
עמוד:12
המקשים על זיהוי הנוסח המקורי , אך קובע שלמרות הקושי הזה ניכר שספרות חז"ל , על גילוייה השליליים ואף על גילוייה החיוביים כלפי נשים , היא ספרות שנכתבה באוריינטציה גברית . הוא סבור , כי ייתכן מאוד שהעמדות הגבריות המשתקפות במאמרים ובסיפורים של חז"ל משקפות גם עמדות הלכתיות . לסיכום סקירה קצרה זו ייאמר כי חרף הכנותיהם השונות מסכימים כל החוקרים שהוזכרו לעיל , כי ספרות חז"ל , על כל ענפיה , היא ספרות שנכתבה על פי השקפת עולם גברית , שתפסה את המין הנשי כמין חלש , שמן הטבע זומנו לו תפקידים ותכליות שונים מאלו שנועדו למין הגברי . הניסיונות לעשות צדק עם הנשים היו על כן בבחינת עשיית צדק שעושים חזקים כלפי חלשים ; יחסם של חכמים אל הנשים אמנם היה יחם של כבוד , הם הכירו בחשיבות תפקידה של האישה בבית ובמשפחה והעריכו אותו וגם את תכונותיהן הטובות של הנשים , אבל תמונת המצב העולה מספרות חז"ל בכללותה איננה תמונה של ספרות המטפלת בשתי קבוצות אוכלוסיה נבדלות-אך שוות בערכן ; זוהי ספרות שנכתבה על ידי קבוצה חזקה , שולטת ופעילה , שגילתה התחשבות בקבוצה השנייה , החלשה , אך גרמה לה להיות סבילה ותלותית , ומנעה ממנה השתתפות בחיי החברה ובחיי הרוח . חשוב לציין שהתייחסות זו לנשים מתבטאת במימרות של תיאור או של חיווי . איננו מוצאים במשנה ובתלמודים דיונים הלכתיים או הנחיות הלכתיות , שעניינם מקומה ותפקידיה של האישה בחברה . השופט מנחם אלון , בדברי ההסבר הרחבים שלו בפסק הדין במשפט "לאה שקדיאל נגד שר הדתות , ועדת השרים , המועצה המקומית ירוחם והרב הראשי של ירוחם ) , " בג"צ , ( 153 / 87 כותב : " השאלה אם ובאיזו מידה אישה רשאית לשאת במישרה ציבורית לא נדונה בתור שכזו בהלכה התלמודית אלא במעט ) . ראה ברכות מ"ט א' בדבר נשים שאינן במלכות , וראה דברינו להלן לעניין ספרי דברים פרשת שופטים , פיסקה קנ"ז , ופסיקתא זוטרתא פרשת שופטים , ד"ה שום תשים [ ... ] . ( הכלל המנחה , שמשמעות רבה לו בבניינה של המשפחה היהודית לדורותיה , היה 'כל כבודה בת מלך פנימה' ( תהלים מ"ה י זז ; ' כבודה של אישה בחינוך ביתה ובניהולו , ואין מדרכה להיות מעורבת בהליכות הציבור . " [ ... ] מדובר , איפוא , על כלל מנחה ולא על הלכה . ביטוי הלכתי ממש , מוצאים לראשונה בדברי הרמב"ם ( הלכות מלכים א' ה : ( ' 'אין מעמידין אישה במלכות שנאמר 'עליך מלך ולא מלכה , וכן כל משימות שבישראל אין
|
|