|
|
עמוד:11
כגון בקביעת השבת או בציווי "כבד את אביך ואת אמך / ' ותוהה על כך שאין בתורה חוק המצווה לא להמעיט מאנושיותה של האישה . גם התורה שבעל פה , שנותנת , בדרך כלל , דוגמא לכך שאפשר לתקן תקנות , לא יצרה , לדבריה , חוק הכרחי כזה . מעבר לשאלה אם חלוקת התפקידים הטבעית מבטאת צדק ושוויון , כדברי אליצור , או עלבון , כדברי סינתיה אוזיק , קשה להסביר את מכלול העניינים הקשורים במעמד האישה בתקופת חז"ל על בסיס ההסבר הטבעי . שונה ומעמיקה יותר היא גישתו של אליעזר ברקוביץ . ' הוא מבחין בין הצד המוסרי , שבו , לדבריו , היה מעמדה של האישה במשפחה היהודית , במשך כל הדורות , חשוב יותר ומרכזי יותר ממעמדה בכל תרבות אחרת שבתוכה חי עם ישראל , לבין מעמדה המשפטי והחברתי , אשר בו שרר אי' שויון גמור . הוא מציין כי במישור המשפטי עשו חז"ל מאמץ לתקן עוולות שמקורן במקרא ולהשוות את זכויות האישה במשפחה לזכויות הבעל , מה שמוכיח כי הם היו מודעים לאי הצדק שנוצר . אולם , במישור החברתי היה המצב שונה לחלוטין , ואין ספק שמצב זה נבע מהשקפה גברית על טבעה של האישה , השקפה שלדבריו לא הייתה מיוסדת על התורה . ההבחנה בין התקופה המקראית לבין תקופת וזז art לגבי תפיסת העולם הגברי את המין הנשי ולגבי המעמד החברתי של הנשים , צוינה ובוססה עלידי תאודור פרידמן . פרידמן הוכיח בראיות רבות , כי בתקופת המקרא שיתפו נשים בפעילויות דתיות וטקטיות : היו נשים נביאות , היו נשים שעסקו בפעילויות 'דיפלומטיות , ' ולמעשה , מלבד השירות בכהונה , לא היה שום מישור בחיים הציבוריים שבו נמנעה השתתפות נשים . בתקופה התלמודית , לעומת זאת , לא נתנו לאישה תפקידים קהילתיים או דתיים . תפקידה העיקרי היה טיפול בבית ולידת ילדים , והיא הייתה , כדברי האמורא רב דימי ( בתלמוד הבבלי ערובין דף ק' ע"ב : ( "עטופה כאבל ומנודה מכל אדם וחבושה בבית האסורין . " אם כי תאודור פרידמן טובע הבחנה ברורה בין היחס לאישה בתקופת המקרא לבין היחס אליה בתקופת חז"ל , ומבטא באופן קיצוני למדי את קיפוחה של האישה בתקופה התלמודית , הרי גם הוא אינו טוען לקיפוח במישור הכלכלי או במישור המשפחתי , ורוב המובאות שהוא מביא משמשות ראיות לקיפוח במישור החברתי בלבד . מכאן , שאף הוא היה מסכים בוודאי להבחנה של אליעזר ברקוביץ . ' מזווית אחרת דן במעמדה החברתי של האישה בתקופת חז"ל יעקב אלבוים ; הוא דן בדעותיהם , להבדיל מהלם תיהם של חז"ל על האישה וטיבה , ומבחין בין מאמרים וגילויים עקיפים לבין קביעות הלכתיות . אלבוים מנסה לעמוד על יחסם של חז"ל לנשים , כפי שהוא מתבטא בדבריהם הישירים או העקיפים באגדה ; הוא מציין כי המשימה קשה , מפאת הבדלי גירסאות
|
|