|
|
עמוד:10
משום שלא נמצאו לה בתולין , על אישה סוטה ועוד ועוד . אפילו החוק המצוטט על ידיו מדברים כ"ב , 22 כדי להוכיח את הליברליות של התורה : " כי ימצא איש שוכב עם אשר . בעולת בעל ומתו גם שניהם , " ... יש בו סממנים של חוסר שויון . אך , כיוון שענייננו אינו בשוויון או אי שוויון בתקופת המקרא , נסתפק בהסבר שמביא אליצור לגבי היווצרותו של תהליך הקיפוח החברתי של האישה בתקופת חז"ל . לפי הסבר זה , חלוקת התפקידים הטבעית ( ולפיכך הצודקת , ( הובילה לכך שחז"ל מנעו מהאישה השתתפות בחיים החברתיים . גישה דומה אנו מוצאים גם בדבריהם של רבנים והוגי דעות דתיים אחרים , המשתדלים בכל מאודם להוכיח כי לא הייתה אצל חז"ל הבחנה בין נשים ובין גברים בכבוד ובערך , אולם הייתה הבחנה - צודקת וטבעית , לדעתם - בתפקידים , וכפועל יוצא מכך , במעמד החברתי ובחלק שנטלה כל קבוצה בחיים הציבוריים . הגדילה לעשות בעניין זה אליענה אמדו לוי , שטענה כי אמנם התרבות היהודית נדבקה בהכרח בהשקפה הגורסת את מרכזיות הגבר , ששלטה בתרבויות שסביבה , אולם אפשר שהיא היחידה שנתנה תשובה של ממש לבעיית האישה : ראשית , משום שהתרבות היהודית ערה לכך שהיא אינה ' שלמה , ' ועל כן היא מצויה בדינמיקה נצחית ; ושנית , משום שהתרבות היהודית אינה מבודדת את בעיית האישה , אלא מעמידה אותה בזיקה לבעייתיות של הזוג , האמורה להתיישב במהלך ההיסטוריה . לדבריה , דחיקת רגלי האישה מדברים מסוימים ביהדות , מקורה בנתון ביולוגי . השעבוד הטבעי של האישה , הוא שגרם לכך שהגבר עשה את ההיסטוריה , אולם , הוא כה הרע לעשותה , שאין לו לא להתגאות ואף לא לשמוח . דבריה אלה של אמדו לוי מנתחים את הנושא מנקודתיראות פילוסופית , ואינם מנסים לתת הסברים במישור המציאותי . אולם גם במישור הפילוסופי , נראה שיש להם פירכא , שכן קשה להסכים עם טיעון שלפיו אי עשיית ההיסטוריה היא מעלה , וקשה להסכים עם הטיעון הביולוגי , שכן דווקא בחברה היהודית , שבה לידת הילדים נחשבה לדבר כל כך חשוב , צריכה הייתה היכולת ללדת להיחשב ליתרון ולגרום לעליונות חברתית של הנשים , ולא לקיפוחן . את השימוש בטיעון הביולוגי להצדקת חלוקת התפקידים ולהסברת נחיתות הנשים בחברה , תוקפת בחריפות סינתיה אוזיק , הרואה עלבון בחלוקת התפקידים לגבריים ולנשיים , ואפילו בהלכות שקבעו חז"ל כדי לתקן עוולות 'חוקיות' שנעשו לנשים . לדבריה , ההלכות שתיקנו את מצב הנשים לא צמחו כעשיית צדק , אלא כמתת חסד שהחזקים הציעו לנחותים . היא מזכירה מקרים שבהם תורת ישראל התייצבה מול עוולות שהטבע יצר ,
|
|