סופרוניוס מבית לחם

עמוד:423

סופרוניוס מבית לחם סופרוניוס מבית לחם היה בן זמנו של קירילוס . היירונימוס , בחיבורו 'על האנשים המפורסמים' 17 ראה : אוסביוס , אונומסטיקון ; Chrislianus , 32 ( N . R . 10 ) ( 1932 ) , pp . 60-74 Bewertung Palastinas bei Hieronymus ' , Oriens Rome 1920 , pp . 131-155 ; F . Stummer , 'Die Jerome et Jerusalem ' , Miscellanea Gerominiana , f . m . Abel , 'Saint 18 ראה : J . Lambert ( ed . ) , 'Je ' rome ' , Lettres , VII _, " Paris 1961 , pp . 154-166 ראה : ; 1141 nnaire de The ' ologieCatholique , XV , cote . 1140- M . Jugie , Timothe ' e de Jerusalem ' , Dictio- לטקסט ראה : " PG , 86 , col . 245 ראה : M . Geerard , Clavis Patrum Graecorum , II , B . Kotter , 'Sophronios _' , LTK , IX , col . 888 ; טימותיאוס טימותיאוס איש ירושלים היה סופר כנסייתי , כנראה בן תקופתו של היירונימוס . על חייו אין בידנו נתונים ברורים , אך סביר להניח שפעל בירושלים בסוף המאה הד' ובתחילת המאה הה . ' שרדה ממנו דרשה אחת בלבד , הדנה בעלייתה לשמים של מרים הבתולה " . הדרשה חשובה לתולדותיה של האמונה בעלייתה של מרים , כי מופיעה בה טענה יחידה במינה במסורת הפטריסטית של המאות הראשונות : טימותיאוס אומר שמרים לא מתה כמרטיר , כפי שפירשו סופרים אחרים את לוקס ב ' ) 35 וגם בנפשך את תעבור חרב ;( ' אלא שבנה דאג להעלותה למקומות העליונים , 'עד היום הזה , ' מוסיף הטקסט . מפתיע הדבר שדרשה זו הגיעה אלינו בלשון זו , אף על פי שמאוחר יותר קבעה הכנסייה הביזאנטית יום חג לציון תרדמתה — ( dormitio ) כלומר , מותה — של מרים ועלייתה לשמיים לאחר מותה . הזיתים , מסביב לרופינוס ולמלאניה . במישור השני הקפיד היירונימוס להיות מעורה ומעורב בעניינים פוליטיים שונים גם בכנסייה דוברת היוונית בירושלים ; כך , למשל , בעשור האחרון של המאה הד , ' שיתף פעולה עם אפיפאניוס , בישוף סלאמיס שבקפריסין , נגד יוהנס , כישוף ירושלים . בכמה מקומות באיגרותיו הוא משבח את ירושלים , אם כי אינו חושש להביע מדי פעם עמדה ביקורתית . כך , למשל , באיגרת , 58 הממוענת לפאולינוס ( נכתבה בשנת , ( 396 הוא כותב : 'הדבר הראוי לשבח איננו לחיות בירושלים , כי אם לחיות בה על פי מידות טובות . ' היירונימוס תירגם ללטינית את חיבורו הידוע של אוסביוס , ה'אונומסטיקוך , ובתוך כך הפגין בקיאות רבה בטופוגראפיה של ארץ ישראל , הן המקראית הן זו של ימיו . בין היתר תורם תרגום זה תרומה חשובה להבנת הטופוגראפית של ירושלים ולזיהוים של כמה מן המקומות הקדושים " . אחת התעודות המאלפות ביותר מפרי עטו של היירונימוס , הנוגעת לענייננו , היא איגרת , 129 שכתב לדרדנוס אחרי שנת , 413 ובה הוא מתפלמס עם היהודים על מושג ארץ ההבטחה . ( repromissionis terra ) אין ספק שהיירונימוס , אף על פי שנשאר כל ימיו פטריוט רומי , ראה עצמו כמגויס למען ירושלים . כפי שכתב לאוסטוכיום בשנת 372 ( איגרת .. . ' ) pergerem ' ' cum ... ierosoiymam militaturus : ( 22 אצא לדרך לירושלים כחייל . ( '

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא