|
|
עמוד:411
הנוצרים השוהים בתפילה במגדל דוד , 'בערך בחצי הלילה , בהתעוררם , שומעים הם קולות מלמול למטה , בעמק יהושפט מול הירדן , במקום הצופה אל סדום ועמורה " . ' חוויית העלייה לרגל רחוקה , אפוא , מלהיות חוויה אינטלקטואלית או רוחנית בלבד . עולה הרגל למד מפי אנשי ירושלים על הנסים שהתרחשו בה בעבר , אך הוא זכה גם לראות במו עיניו נסים המתרחשים בה מדי יום ביומו , ואף לגעת בעצמים המקודשים שחוללו נסים אלו . אנטונינוס החזיק בידיו את עץ הצלב ואת השלט שהוצב מעל ראשו של ישו בעת הצליבה ונישקם בשפתיו , ומן הספוג הנזכר בתיאור הצליבה שתה מים . כל אלה ורבים אחרים נושאים 'ברכה' ( benedictio ) שאיננה אלא סגולה לבריאות ולאריכות ימים . דומה כי אנטונינוס בא לירושלים לא רק למען ערכה ההיסטורי , אלא גם למען ה'ברכות' הללו הללו ואולי קודם כל למענן . 'לשם ברכה' ( pro benedictione ) הוא מסב על המושבים שעליהם ישבו ישו ותלמידיו בגת שמנים " . ממנורת הארד הבוערת יומם ולילה למראשותיו של הקבר הקדוש הוא נוטל ברכה , וכך גם מן האדמה אשר הושמה לפני הקבר " . אשר לעמוד שכלפיו הולקה ישו בשוי r — והוא נמצא בהר ציון — 'לכל מחלה ומחלה נוטלים משם מידות ונושאים סביב _הצוותי ונרפאים " . ' כמו כן , במנזר הנשים שבהר ציון יש גולגולת של קדושה ושמה תיאודוטה , והיא סגורה בתיבת זהב ומקושטת באבנים טובות , 'ורבים שותים מתוכה לשם ברכה ואף אני שתיתי 98 . ' דומה כי בכל אחת מן הכנסיות החשובות בירושלים היו סגולות מרפא : בכנסיית סופיה הקדושה , באתר הפרטוריום של פילאטוס , הראו לעולי הרגל את האבן שעליה עמד ישו כאשר נשפט על ידי פילאטוס , ועקבותיו נותרו בה . 'ומן האבן שעליה עמד נעשו מעשי נסים רבים . נוטלים מסימני הרגל מידות וקושרים אותן לשם מחלות שונות , ונרפאים " . ' חלק מן הברכות הן מעשים הנעשים במקומות הקדושים , בוודאי בטקס מסוים , כגון הסעודה בגת שמנא , או השתייה מן הגולגולת של תיאודוטה , וחלקן 'מידות , ' כלומר , חלקים של עצמים קדושים : רסיס אבן , קמצוץ עפר או טיפות שמן מקודש , שעולה הרגל נושא עמו לביתו , מזכרת שיש עמה סגולה מן המקומות הקדושים . 'לשם ברכה' מתרחצים אנשים בשתי הבריכות של העיר , בריכת בית חיסדא ובריכת השילוח — 'במים אלו נעשים מעשי נסים רבים ואף מטוהרים מצורעים . ' החפץ הקדוש החשוב ביותר בירושלים היה עץ הצלב הקדוש . הוא נשמר בחדר קטן בבסיליקה של קונסטנטינוס . ביום הצליבה היו מוציאים אותו משם והמוני עולי הרגל היו רשאים להתבונן בו , להעריץ אותו ולנשקו . אגריה מספרת כיצד , ביום שישי הקדוש , הוא יום הצליבה , היו מוציאים את הצלב מן החדר שבו נשמר . הבישוף היה מחזיק בידיו את קצה העץ הקדוש , והדיאקונים היו עומדים ומשגיחים , ואז היו באים כל העם : ומאחר שמסופר כי מאן דהוא , אינני יודעת מתי , נגס בעץ הקדוש וגנב פיסה ממנו , שומרים עתה כך הדיאקונים העומדים סביב , לבל יעז איש מן הבאים לעשות כך שוב . כך עוברים כל העם אחד אחד , 93 שם , . 21 י' שם , 94 . 22 שם , ' 8 . 20 שם . 95 שם , . 17 השווה.- תיאודוסיוס , " . 10 שם , 96 . 23 אנטונינוס , איטינרריום = ) מסע אנטונינוס 00 . 18 , ( _י שם , . 27 ; 24
|
|