חוויית העלייה לרגל: אגריה

עמוד:409

וניצל אותו : היא הושתתה בעיקר על תהלוכות , שחלקן משחזר מאורעות היסטוריים , העוברות בסידרת תחנות , שבכל אחת מהן נערך טקס . כל הטקסים מצטרפים למסכת משמעותית אחת . התהלוכות יצאו מכנסיית הקבר וחזרו אליה . באופן זה נתלכדה העיר כולה למרחב קדוש , שבתוכו כמה מוקדי קדושה מרכזיים : גולגותא , הר ציון , הר הזיתים , בית לחם . המאמינים נעו כל העת ממקום למקום , בתהלוכות מעוצבות יפה שמהלכן הליטורגי השתלב היטב במהלכן הגיאתראפי . ליטורגיה זו נבנתה על מנת לתת ביטוי מלא לייחודה של ירושלים ולמקומותיה הס פציפיים , כאחרים שבהם אירעו המאורעות ההיסטוריים הדרמאטיים המונחים ביסודה של הנצרות , ומבחינה זו ענתה למשאלות לבם של עולי הרגל , שבאו על מנת לחוות את האירועים ההיסטוריים במקומם ובזמנם . אגריה חוזרת ואומרת , שוב ושוב , כי הטקסים בירושלים 'מתאימים תמיד ליום ולמקום , ' וזה היה ייחודם : אך מעל לכל נעים כאן מאוד וראוי להערצה שתמיד , הן ההמנונות , הן האנטיפונות ופרקי הקריאה , ואף התפילות , אשר אומר הבישוף , יש בהם ביטויים כאלה המתאימים ויאים ליום שבו הם נחוגים ולמקום שבו הם נערכים " . הליטורגיה שמתארת אגריה מגיבה לתוכן ההיסטורי ולאתרים הגיאוגראפיים והופכת את ירושלים לבמה , שעליה משוחזרים , לאורך השנה כולה , באורח דרמאטי , המאורעות הנהוגים . המחזה הוא מכלול כתבי הקודש ( הברית החדשה במיוחד , אך תוך שימוש מתוחכם בחלקים הרלוונטיים במקרא , ובמיוחד בנבואות ובסיפורים שפתרונם בברית החדשה , ( הזמן הוא הימים שבהם אירעו המאורעות המקוריים והבמה הם האתרים שבהם אירעו . במרכז ליטורגיה דרמאטית זו עמדה דמותו של הבישוף , ולידו עזרה הכהונה כולה . הקהילה הנוצרית והמוני עולי הרגל מילאו תפקיד של קהל ומקהלה גם יחד . הם ענו , שרו המנונים , התרגשו מן המאורעות שנחוגו והשתתפו בדראמה ההיסטורית , כאילו היו מדלגים אחורה בזמן ונוטלים חלק בעצם המאורעות המקודשים . באמצעות הטקסים הללו הפך מסע העלייה לרגל לסידרה דרמאטית גדולה של אירועים , בהשתתפות נוסעים ממקומות מרוחקים זה מזה , דוברי לשונות שונות ובעלי מנהגים שונים , החשים תחושת אחווה נוצרית שרק ירושלים היתה יכולה להעניק להם . דוגמה נאה לניצול האתרים המקודשים והטקסט המקראי נמצא בתיאור הטקס שנערך ב'יום ראשון של כפות התמרים , ' המשחזר את כניסתו החגיגית של ישו לירושלים ( מתי כא . ( 11-1 אגריה מתארת כיצד הלכו המוני המאמינים בעקבות הבישוף ממרומי הר הזיתים עד לכנסיית הקבר , נושאים בידיהם כפות תמר וענפי זית , וקוראים : 'הושענא לבן דוד , ברוך הבא בשם ה , " כפי שעשו מאמיניו של ישו ביום ההוא . ומפסגת ההר ועד העיר ומשם דרך העיר כולה אל האנסטסיס הולכים הכל ברגל , אף אלה המטרונות והאדונים , ומובילים כך את הבישוף כשהם עונים [ בהמנונות , [ וכך , לאט לאט , לבל יתעייף העם , ובבואם אל האנסטסיס כבר ערב . 86 בלטינית : ; apte did et loco שם , ; 5 , 47 ראה גם , למשל : . 3 , 35 ; 1 , 31 ; 2 , 29 ; 5 , 25 י 8 שם , . 4 , 31

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר