|
|
עמוד:408
הרלוונטיים , וכאשר המידע שהיא מקבלת במקום איננו מתיישב עם ידיעותיה היא חוקרת ושואלת . על הנזירים המופקדים על המקומות הקדושים לספק לעולי הרגל ידע מקראי שאין הם יכולים לקבלו במקומות מגוריהם , והם מהווים לפיכך סמכות פרשנית , שתפקידה להתאים את מראה העיניים לידע הקודם שהביא עמו הנוסע . ואולם , המימד הדידאקטי הוא רק פן אחד של המסע המקראי . חשוב ממנו המימד החווייתי , ההופך את המסע אל המקומות הקדושים למסע אל היסודות העמוקים ביותר של האמונה . הטקסים שהונהגו למען עולי הרגל במקומות הקדושים אכן נועדו לענות על הצורך הדידאקטי והחווייתי גם יחד . לאחר שראה עולה הרגל את המקום , היו אנשי הכהונה או הנזירים המופקדים עליו קוראים לפניו את הפרק מן המקרא או הברית החדשה הנוגע אליו . אגריה מתארת זאת כמעשה שנעשה לפי רצונה האישי , ואולם יש להניח כי זה היה המנהג הרווח ו זה היה מנהגנו תמיד , שכאשר עלה בידינו להגיע אל מחוזות חפצנו , קודם תיערך שם תפילה , לאחר מכן יקראו לפנינו את הפרק מן הספר , ייאמר מזמור תהלים אחד המתאים לעניין ושוב תיערך שם תפילה . מנהג זה במצוות אלוהים , שמרנו תמיד כאשר עלה בידינו להגיע אל מחוזות חפצנו " . חשיבותם של המקומות הקדושים היא בכך שהם מעידים על המאורעות הקדומים שאירעו בהם ועל האישים הקדושים שדרכו בהם . אגריה חפצה לראות את כל המקומות 'שבהם נגעו בני ישראל בלכתם . ' ההליכה במקומות שבהם 'נגעו' האבות המייסדים של הנצרות , או גיבורי המקרא , היתה בגדר חוויה שרק המגע הפיסי עם המקומות היה יכול להעניק , ושלמענו מוכן היה המאמין להסתכן בתלאות הדרך ולהתגבר בחירוף נפש על כל מכשול ועייפות . התפילה במקומות הקדושים היא למעשה המטרה המוצהרת של ההליכה אליהם , והביטוי 'ללכת לשם תפילה' משמש את אגריה בבואה להגדיר את העלייה לרגל . 84 התפילה במקומות הקדושים נתפסה כבעלת ערך רב יותר מתפילה במקומות אחרים , בשל קירבת הקדושה אליהם . לאופי הטקסי של התפילה במקומות אלו היה ערך דרמאטי , וערך זה הודגש באופן מיוחד בטקסי הפולחן שהנהיגה כנסיית ירושלים . טקסי פולחן אלה אורגנו באופן מחזורי על פי ימים , שבועות ושנים , והם מתוארים בפירוט רב בתיאורה של אגריה , המוצאת בהם ערך מיוחד שראוי לו לכל נוצרי שידע , כדבריה בפתיחת החלק השני של חיבורה : 'אך למען תדע חסידותכן מהי העבודה הנערכת מרי יום ביומו במקומות הקדושים , מוטל עלי להודיעכן , ביודעי כי משתוקקות אתן להכיר זאת . ' לקראת סוף המאה הד' כבר עוצבו מקומותיה הקדושים של ירושלים לכדי מסכת שלמה ומלוכדת , בעלת רצף סיפורי ורעיוני . הליטורגיה של המקומות הללו נוסחה באופן שהדגיש רצף זה 80 ראה , למשל : שם , . 20 על אגריה והמקרא ראה : 81 Schrift ' , _Biblica , 12 ( I 931 ) , pp . 162-167 ziegier , 'Die Peregrinatio Aetheriae und die heiiige J . אגריה = ) מסע אגריה 82 . 7 , 10 , ( שם , . 11 , 5 83 ראה , למשל : שם , 84 . 9 , 10 ; 2 , 3 שם , : 1 , 17 'ומלאו עתה שלוש שנים תמימות מאז באתי לירושלים , וראיתי את כל המקומות הקדושים אשר לשם תפילה בהם שמתי פעמי . ' ... וראה גם שם , " . 1 , 13 שם , . 1 , 24 תיאור הליטורגיה הירושלמית שמביאה אגריה איננו כולל כדרך כלל את תוכן התפילות . מידע חסר ניתן להשלים באמצעות לוח התפילות הארמני , שהוא אמנם מאוחר יותר , אך חוזר אל אותם סדרי פולחן עצמם ( ראה לעיל , הערה . ( 20
|
|