פרק ארבעה־עשר עולי רגל נוצריים בתקופה הביזאנטית

עמוד:392

, peregrinus כלומר : זר , עובר אורח . וכך , אף שהתופעה זכתה מראשיתה לביקורת של מלומדים ואנשי רוח , שטענו כי האל נמצא בכל מקום ואין לבקשו דווקא באתרים גיאוגראפיים מסוימים , הרי השפעתה של ביקורת זו היתה שולית , הן לנוכח ההערצה העצומה שעוררו המקומות הקדושים , הן לנוכח המשמעות העמוקה של העלייה לרגל כאידיאל נוצרי . ומן הראוי להדגיש כי בשני המובנים הללו גם יחד היתה לעלייה לרגל לירושלים עדיפות על פני כל מקום אחר בעולם . ההולך אליה ראה עצמו פוסע בעקבותיהם של ישו ושליחיו , הן באופן גיאוגראפי הן באופן רוחני . הוא חיפש בירושלים , ולו גם שלא במודע , את כל משמעויותיה של העיר לגבי הנוצרי : העיר ההיסטורית , האלגוריה של הכנסייה , ואף 'עיר האלוהים , זו השמימית , אשר היא אם כולנו / 4 עולי רגל נוצריים באו לירושלים כבר במאות הב' והג , ' אך קשה לאמוד את ממדיה של התופעה בתקופה זו . ברור , עם זאת , כי דפוסי העלייה לרגל ואופיה של ירושלים כעיר של עלייה לרגל התגבשו רק לאחר שנעשתה העיר לנוצרית , בשנת . 324 אל מול ההערצה הספונטאנית שעוררה העיר נרתמה מנהיגותה לטיפוח התופעה , והיא מצאה עד מהרה דרכים לעודד את החוויה הדתית הייחודית שהעניקה ירושלים לבאים אליה . בישופי ירושלים , החל במקאריוס , שכיהן בה בימי קונסטנטינוס , וכלה בסופרוניוס , שהיה עד ראייה לנפילתה בירי הפרסים , השכילו להקנות לעיר מעמד של יוקרה מיוחדת במינה בעולם הנוצרי , ותופעת העלייה לרגל היתה שזורה היטב במערכת הפוליטית והאידיאולוגית שניהלו . הם עשו זאת באמצעות בנייה מואצת של כנסיות במקומות הקדושים , עיצוב תוכני המסורות הקשורות בהם , ניסוח טקסי הפולחן שנערכו בהם והתקנת כל השירותים הנחוצים לעיר של עלייה לרגל . בדרך זו הם הפכו את העלייה לרגל , שהיתה ביסודה תופעה פרטית וביטוי להזדהות אישית עם סבלו של ישו ועם קודשי האמונה , מנוף להתפתחות המהירה של ירושלים . עד סופה של המאה הד' כבר ניתן למעשה לגלות בעלייה לרגל לירושלים את העקרונות והסממנים העיקריים שיאפיינו את העלייה לרגל הנוצרית בכללה במשך מאות שנים ואף עד זמננו . אמנם , יחד עם ירושלים התפתחו מוקדים אחרים של עלייה לרגל , הן בארץ ישראל הן מחוצה לה , אך ירושלים היתה ונשארה במשך כל התקופה שיאה של העלייה לרגל ותכליתה הסופית . רק למן המאה הד , משנכבשה ארץ ישראל בידי המוסלמים והדרך אליה והשהייה בה נעשו מסובכות יותר , החלו מקומות קדושים אחרים — כגון רומא — לרשת במידה מסוימת את יוקרתה . עם זאת , גם כאשר איבדה ירושלים את הבכורה מבחינת מספר עולי הרגל , דומה כי מעולם לא איבדה את בכורתה מבחינת החוויה והזכות שהעניקה העלייה לרגל אליה לנוצרי . בתוך התקופה הביזאנטית נודעת חשיבות מיוחדת לימי שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס נ עיין ( 1967 ) , pp . 233-259 Ideas on Alienation and Order ' , Speculum , 42 G . B . Ladner , 'Homo viator : Mediaeval . Cassianus , Collationes 14 , 8 , ed . M . Petschenig 4 5 ( CSEL , 13 ) , Vienne 1886 , p . 405 ראה : הוניגמן , יובנאליס , עמ' ; 279-209 רובין , לעיל , עמ' ; 237-199 הנ"ל , מאקסימוס בישוף ירושלים . 6 לעניין זה יש לשים לב כי בתיאורו של הנוסע מבורדו _כמא 7 , 7 , 7 יר _07 א א > _ע , 7 אלא תה 1 , _^ אי כל / 7 _>? ל ; ; , 77 > ראה - . הנוסע מבורדו = ) מסע מבורדו , ( עמ' - 24 לעומת תיאורו של הנזיר ברנארדוס במאה הי , ' למשל , המייחד Bernardus Monachus , / u ' nerarm / n , : W D 7 ? O _TS ? _V _, p . 318 tana etDescriptions TerraeSanctae , Geneva \ _%% _Q , ed . T . Tobler & A . Moiinier , // mere // imwo / y / wi-

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר