|
|
עמוד:327
הקדוש . 158 תיאודוסיוס אף מסר על מנזר של נשים , הכלואות מרצון מתחת לצריח המקדש ומזונן מורד אליהן מלמעלה . אין זה מן הנמנע כי מדובר בחללים של אורוות שלמה , הגובלים בקיר הדרומי של הר הבית " . שרידים רבים של מבני מגורים , מתקני מים ותעלות התגלו מדרום וממערב להר הבית ( איור ° . ( 28 _י' אלה מבנים רגילים , שאינם מרמזים כלל על העבר המפואר של איזור זה , שעמד בימי בית שני בחזית השערים העיקריים של הר הבית . בין המבנים בולטים שרידים של מבני מגורים אחדים , המייצגים כמה שכבות יישוב , החל במאה הד' וכלה בתקופת הכיבוש המוסלמי . עיקר שרידי הבתים במקום הם מן המאות הה' והו' ועד המחצית הראשונה של המאה הד . בפינה הדרומית המערבית של הר הבית נמצאו בניינים שעל משקופיהם צוירו מנורות בעלות שבעה קנים . במקרה אחד החליפה המנורה צלב שהיה חקוק על המשקוף . לדעת החופרים , אפשר לקשר מימצא זה עם עלייתם הזמנית של היהודים לאחר הכיבוש הפרסי , אך סבירה יותר הצעתם האחרת שמדובר בבניינים יהודיים מראשית התקופה המוסלמית , מן התקופה שבה הורשו היהודים לשוב לירושלים . הבניינים מורכבים מחדרים אחדים ? לעתים נמצאה בהם חצר פנימית שסיפקה אור ואוויר . על פי המסורת הירושלמית עוד מימי בית שני , משלבים הבניינים חלקים חצובים בסלע — בורות מים , מחסנים וחדרי שירות — ובנייה המגיעה לעתים לגובה של שתי קומות . הקירות בנויים מאבן ומצופים בשכבות אחדות של טיח . הרצפה עשויה לעתים ממלט ולעתים ממרצפות אבן . אחדים מחדרי הבתים רוצפו בפסיפס . הגדול במבנים הוא בניין מדרום לשער המשולש ( איורים , ( 30-29 הבנוי בשלושה מפלסים ו המפלס התחתון חצוב בסלע . כמו כן חצובים בסלע בורות המים של הבניין . החדרים קורו בקורות עץ שנשענו על גבי קשתות חוצות . העלייה לקומה העליונה היתה דרך גרם מדרגות בנויות מאבן . בגלל ממדיו הגדולים ומימצא עשיר של כלי מתכת שנמצא בו , עלתה הסברה כי בניין זה שימש אולי כמנזר , אך קשה להוכיח זאת . הבנייה באיזור זה מתאפיינת בבנייה חופשית , ללא תוכנית עיר של ממש . התוכניות הבלתי רגולאריות של הבניינים וסידורם החופשי במרחב , ללא התייחסות לרשת רחובות או אף לכתלי הר הבית , מוכיחים את היעדרו של תכנון עירוני קשוח . רשת תעלות מים מעידה כי סביב חלק מן המבנים עובדו גינות ירק . שרידים של הרחוב אשר עבר בגיא המרכזי ( הקארדו המשני ) התגלו , כאמור , במקומות אחדים , הן בתוך חומות העיר העתיקה והן מחוץ לשער האשפות . " המבנים העיקריים שנמצאו באיזור זה על פי המקורות הם כנסיית סנטה סופיה ( החכמה הקדושה , ( היא מקום הפריטוריום , הוא בית פילאטוס , שבו נשפט ישו , וכן הבור הסמוך שזוהה כבור שבו נכלא ירמיהו . לא התגלה שריד ארכיאולוגי כלשהו של הכנסייה . פיקסנר ובן דב הציעו לזהות את 'בור ירמיהו' עם בור מים גדול 158 תיאודוסיוס , 9 _> עמ' . ( 119 דעה אחרת , המזהה את צריח המקדש על גבי הרחבה עצמה , ראה אצל אליאב , הר ללא בית , עמ' . 131-129 159 , 11 ( שם ;( ראה : צפריר , מפות תאודוסיוס , עמ' , 66 הערה . 10 לאחרונה העלתה א' מזר , את ההצעה — הנראית בעיני חסרת ביסוס — לזהות את מנזר הנשים המסתגרות עם הבניין הנזכר להל ן מדרום לשער המשולש . א' מזר , מנזר הבתולות , התקופה הבזאנטית - חפירות הר הבית בירושלים , ירושלים . 1998 י"י מזר , החפירות , סקירה ראשונה ; הנ"ל , החפירות , סקירה שנייה ; ב' מזר , 'החפירות ליד הר הבית , ' קדמוניות , ה , , ( 1972 ) 20-19 עמ' ; 87-84 בן דב , חפירות הר הבית , עמ' . 260-243 "י ראה לעיל , עמ' , 296 ולהלן בתיאור מפת מידבא ( עמ' . ( 346
|
|