|
|
עמוד:242
בידם להחזיק בירושלים חזקה של ממש . התקווה לתקומת ירושלים ולבניית המקדש מצויה בכל רחבי הספרות היהודית וכל תפילה של ימי חול ומועד . תקוות ושאיפות אלו היו מן המניעים העיקריים למרידות היהודים , והם פעלו גם לחיזוק היישוב היהודי בגליל , בגולן ובחלקים אחרים של ארץ ישראל , בסופה של המאה הב' וראשית המאה הג / בימי שלטונם של הקיסרים לבית סוורוס . אולם המאורעות הללו כמו פסחו על ירושלים , והעיר לא עברה לידי ישראל לתקופה ממושכת , לא באורח רשמי וחוקי ולא במעשה יישובי של ממש או בפעולה צבאית כלשהי . לכל היותר הצליחו היהודים לקיים לתקופה קצרה יישוב מצומצם ופרט למעשים המתקשרים לעלייה לרגל ול'קהלא קדישא דבירושלם , ' אץ זכר ליישוב יהודי בירושלים , לא בספרות היהודית ולא בספרות הנוצרית או הפגאנית , בכל התקופה שלאחר מרד בר כוכבא . בהמשך המאות הב' והגי , ואף במאה הד , ' פרח היישוב היהודי בגליל ובגולן , ובמידת מה גם בשפלת יהודה ובדרומה . תחומי יישוב שנחשבו לפנים ' ארץ העמים' נמנו עתה עם ארץ ישראל היהודית " . המוסדות היהודיים , העירוניים והלאומיים , פעלו כתקנם , ומעמדה של הנשיאות התחזק אף מכוח מעמדה החוקי האיתן בתחיקה הממלכתית . אולם , כל אלה אינם משנים את מצבה היישובי היהודי של ירושלים , 'החרבה והרמוסה בכף עריצים' מנקודת מבטם ותחושתם של היהודים . בית המקדש ופולחניו תופסים מקום רב בהגות היהודית של כל הדורות שלאחר החורבן . בהלכה ובאגדה הרבו לתאר את המקדש ואת פרטי סדרי העבודה בו ; בתפילה ובפיוט הרבו דברים על עבודת הקודש ; במועדים קראו בתורה את סדרי הקרבנות הנוגעים לאותו חג וחזרו על הדברים בתפילה בשבת ובמועדים . אולם בכל התקופה הזאת לא נעשה כל ניסיון — לפחות , במידה שהדברים מתועדים במקורות — לחדש את בניין המקדש ולחדש את עבודתו — עד לימי שלטונו של הקיסר יוליאנוס ההלני , שביקש לבנות את המקדש ולשקם את ירושלים כעיר יהודית . יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס , המכונה בספרות הנוצרית של אותם הדורות יוליאנוס 'הכופר' , ( 'Apostata' ) נולד כפי הנראה בשנת 331 בקונסטנטינופוליס , כבנו של יוליוס קונסטנטיוס , אחיו החורג של קונסטנטינוס הגדול . יוליאנוס גדל וחונך כנוצרי בהשגחת אוסביוס , בישוף ניקומדיה , אך זכה גם לחינוך בנוסח ההלני ורכש ידע רב בספרות היוונית והרומית . מתוך כתביו ואיגרותיו נראה שהכיר במידת מה את מנהגיהם והליכותיהם של היהודים , מעבר למה שעולה מתרגום השבעים למקרא . 18 עוד בצעירותו נמשך אחר הדת האלילית , שנראתה לו באספקלריה הניאו אפלטונית ; נפשו נקעה מן הנצרות והוא התרחק ממנה . בשנת 355 נתמנה לקיסר משנה לקונסטנטיוס ונשלח לגאליה למשול בה ולהדוף את הגרמנים שפלשו אליה . יוליאנוס , שהיה שקוע כולו בעניינים שברוח וחסר ניסיון בענייני מדינה , צבא ומלחמה , התגלה כמצביא ומושל מעולה ואף גילה כשרון ויכולת להתגבר על התככים בחצר הקיסר . בשנת 360 דרש קונסטנטיוס מיוליאנוס שישלח את מיטב צבאו למזרח , להילחם בפרסים . כשעברו הגדודים את פאריס התמרדו בקיסר והכתירו את יוליאנוס " תוספתא , שביעית ד ט ; ירושלמי , דמאי ב , כב ע"ד ( לפי נוסחאות עיקריות . ( ראה אלון , תולדות היהודים , ב , עמ' . 258-257 0 לשון תפילת 'רחם' ( או 'נחם' לפי נוסחאות מאוחרות ) ליום תשעה באב , הערוכה בירושלמי , ברכות ד ג , ח ע"א . 8 ראה ג' אלון , מחקרים בתולדות ישראל , ב , _תל אביב _, תשי " ח _, נספח א . 'לבירור בעית הכרת היהדות של יולינוס קיסר , ' עמ' . 314-313 וראה על פרשה זו גם אצל רובין , לעיל , עמ' . 214-209
|
|