פרוץ המאבק בין ירושלים וקיסריה על הנהגתה של כנסיית ארץ ישראל

עמוד:218

באוריגנס , ואף הרחיק לכת בכתב הגנה על עצמו שפירסם והפיץ מאוחר יותר ; יחד עם זאת , לא חדל להדגיש במהלך כל הפולמוס כי _לבישופותו מעמד של כס אפוסטולי , tenere se iactans Apostoiicam cathedram ) כדברי היירונימוס , ( עד כי מתעורר החשד כי ביקש להסות את כל החושדים בכשרות אמונתו בכוח סמכותו זו בלבד . רק משנתברר לו עד כמה רופפת סמכות זו בארץ ישראל ועד כמה גדולה יוקרתו של אפיפאניוס , נאלץ לסגת ולבקש פשרה , בתיווכו של תיאופילוס , ( Theophiius ) בישוף אלכסנדריה " . את המחלוקת האחרת , המחלוקת הפלאגיאנית , עורר מלומד איש חולין בשם פלאגיוס , ( Peiagius ) יליד בריטניה , שכפר בשיעבודו של האדם לכבלי החטא הקדמון והעלה על נס את חופש הבחירה של המאמין ואת יכולתו להגיע לשלמות בכוח רצונו בלבד , ללא הזדקקות לחסד האל . נגד תורה זו יצא חוצץ אוגוסטינוס בישוף היפו , בראש בישופי אפריקה , ופלאגיוס פנה לבקש תמיכה בעמדתו בארץ ישראל " . ניסיונו של יוחנ ן לשמש בורר יחיד במחלוקת זו לא עלה יפה . פלאגיוס עצמו השכיל לרכוש את אהדתו , ואילו אורוסיוס , ( Orosius ) נציג מתנגד ו , עורר את התנגדותו בשל עצם העובדה שהעז להעמיד את סמכותו של אוגוסטינוס לעומת זו של יוחנן ואף מעליה . בסופו של דבר נאלץ יוחנן להתחמק מהתפקיד הנכבד שנטל לעצמו ולהפנות את העניין כולו להכרעתו של בישוף רומא , לכאורה בהיענות למשאלת אורוסיוס לדון בעניין בפני בוררים השומעים לטינית . מאחורי השתמטות זו ניתן להבחין לא רק ברצונו להקניט את אוגוסטינוס על ידי הדגשת כפיפות סמכותו לזו של הכס האפוסטולי המערבי , אלא אף בחשש ( שעתיד היה להתאמת ) שבין כך ובין כך יובא העניין להכרעתה של סמכות אחרת בארץ ישראל , וכך תיפגע עוד יותר יומרת העליונות של בישופותו . ראה : היירונימוס , איגרות , 10 , 82 ( עמ' . ( 117 ראה גם : שם , 8 ( עמ' : ( 115-114 בקשר לשאלת מינוי אחיו של היירונימוס , פאוליניאנוס , ( Pauiinianus ) לפךסביטר _, צצה ועולה שאלת סמכותו של יוחנן להתערב בענייני המנזר שבו שהה אח זה , שהיה בתחום השיפוט הכנסייתי של בישוף בית גוברין . ( Eieutheropoiis ) לדעת היירונימוס עצמו , בישוף ירושלים היה כפו ף לסמכות המטרופוליטס שבקיסריה , ואם ביקש לערער על משפטו היה עליו לפנות לבישו ף אנטיוכיה , ולא לבישוף אלכסנדריה , כפי שעשה יוחנן תוך חריגה מסמכותו . ראה : . Hierosolymitanum , 37 ( PL , 23 , col . 389 ) Contra Joannem פרשנותו של היירונימוס לתקנות ועידת ניקיאה במקום זה אינה מדויקת , א ך תחושתו שיוחנן מעדיף לשאת ולתת עם הבישוף האפוסטולי של אלכסנדריה כשווה עם שווה , במקום לכפוף עצמו למרות בישוף קיסריה — נכונה . ראה גם : . קלי , היירונימוס , עמ' , 209-195 ובייחוד עמ' 205-204 והערה . 42 לתולדות המחלוקת הפלאגיאנית , ראה : פון הרנק , תולדות הדוגמה , ג , עמ' . 257-165 הצגת פלאגיוס עצמו כנגרר לעמדות קיצוניות אחר תלמידו קאילסטיוס ( Caelestius ) מוטלת בספק ואינה משנה לצורך ענייננו ( ראה : שם , עמ' . ( 181-170 להבהרה נוספת של ההיבט התיאולוגי של המחלוקת , ראה : _npV 7 _non _rvnbinV . dino , 'Predestination ' , ibid ., pp . 7 14-7 19 Catholic Encyclopedia , XI , pp . 58-60 ; A . G . Palla- S . J . McKenna _, 'Peiagius and Pelagianism ' , New על רקע ההתפתחויות החברתיות בתקופה הנידונה ראה דיונו המבריק של p . Brown , Augustine . 417 of Hippo : A Biography , London 1967 , pp . 340- לעניין מעורבותו של היירונימוס במחלוקת , ראה _לןלי , היירונימוס , עמ' . 323-309 העימות בין אורוסיוס ויוחנן בעת הבוררות בירושלים מתואר לפרטיו על ידי אורוסיוס עצמו i ראה : . ( 1177-1179 Liber de Arbitrii Libertate , 4-7 ( PL , 31 , cols . Orosius , קצפו של יוחנן על אורוסיוס , המנפנף שוב ושוב לנגד עיניו את סמכותו של אוגוסטינוס , מוצא את ביטויו בהתפרצותו : ; sum ' 'Augustinus ego כלומר , בפורום זה סמכותו היא הקובעת גם לגבי אורוסיוס , כאילו היה אוגוסטינוס . אורוסיוס מתיימר כאילו היתה הפנייה אל בישוף רומא בגדר היענות למשאלתו הוא confirmans tandem postula- )

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר