|
|
עמוד:201
מעטים ביותר הפרטים הוודאיים המצויים בידנו על אודות מראה העיר באותה תקופה . במקורות היהודיים אין נקודות אחיזה לשחזור פרטים טופוגראפיים מדויקים , שהרי בדרך כלל לא באו יהודים , כנראה , אל תוך העיר האלילית ממש . כניסתם לתוכה נאסרה באופן מוחלט על ידי הדריאנוס , שהפך אותה לקולוניה של אזרחים רומיים לאחר דיכוי מרד בר כוכבא וקרא את שמה ' איליה קפיטולינה . ' אמנם מוגזמת עדותם של סופרים נוצריים , דוגמת אריסטון ( Ariston ) איש פחל , ( Peiia ) המעלים על נס את עצם האיסור כאות וכעדות למר גורלם של היהודים , שספגו עונש חמור על סירובם להכיר בישו . יתרה מזאת , משורה של מובאות במקורות היהודיים , המתייחסות ל'קהלא קדישא דבירושלם , ' ניתן להסיק כי יורשי הדריאנוס לא הקפידו יתר על המידה על קיום גזירתו . אפשר גם שעדותם של שני מקורות נוצריים , אחד מן המחצית הראשונה של המאה הד , ' ואחד מן המחצית השנייה של אותה מאה , בדבר קיומם של שבעה בתי כנסת על הר ציון , שאחד מהם שרד עד ימי הקיסר קונסטנטינוס הב' , ( 361-337 ) מרמזת על אותה קהילה יהודית . ברם , אפילו אם רמזים אלה הם מעורפלים ואינם מהווים עדות ברורה , אין בכך כדי לקעקע את עצם ההנחה שיהודים נמנעו בדרך כלל מלשוטט בעיר האלילית , גם אם ישבו בקרבתה , פרט להזדמנויות שבהן עלו אל הר הבית . הנחה זו אין בה די כדי להסביר , כאמור , את העדר הפרטים הקונקרטיים במקורותינו על העיר בתקופה זו . גם הנוצרים , שמצאו בירושלים עניין רב , לא הרבו לפקוד את העיר איליה . תיאור כללי אחד המצוי בכרוניקה ביזאנטית מראשית המאה הד , הידועה בכינוי 'כרוניקון פסחאלה' . ( Paschale Chronicon ) מתיאור זה מסתבר כי הדריאנוס הקים בעיר שני בתי מרחץ , ( demosia ) תיאטרון , ועוד מבנים : טטראנימפון , ( tetranymphon ) דודקאפילון , ( dodekapyion ) שקודם נקרא אנאבתמוי , ( anabathmoi ) וקודרה . ( kodra ) דיון מפורט בעדות מעורפלת זו ובאור שזורה עליה המידע הארכיאולוגי איננו מענייננו כאן . די להדגיש שוב שתנאי הזמן לא איפשרו לנוצרים להפוך את העיר איליה למרכז נוצרי ראשון במעלה , למרות התפתחותה המואצת של תנועת הצליינות . מעמדה של איליה כעיר מערי הפרובינקיה פלסטינה לא היה מן הבולטים . עד שלהי המאה הג' היתה לה עדין יומרה מסוימת למעמד של יוקרה , שהרי נמצא בה מחנה הלגיון העשירי ( בתחומי הרובע הארמני של ימינו . ( סביר להניח שחלק ניכר מהפעילות הכלכלית ומהמגעים החברתיים בעיר נקודת התייחסות לזיהוי אתר הצליבה בחיבורו של אוסביוס משנת 300 בקירוב , ואף לזיהויו של אתר אחר , 'חקל דמא , ' באותו חיבור . ראה : אוסביוס , אונומסטיקון ( עמ' . ( 39 מכאן רמז ברור לכך שקהי לה נוצרית קטנה הוסיפה להתקיים במקום למן ימי הדריאנוס ; השווה : _אפיפאניוס , על המידות והמשקלות , 16 ( עמודות . ( 261 , 260 אמנם , אופיה של קהילה זו השתנה משגלו ממנה היהודים הנוצרים , לאחר דיכוי מרד בר כוכבא ; ראה : אוסכיוס , 4-3 , 6 , iv , // £ , המביא שם את דברי אריסטון מפחל . להר הזיתים ראה : אוסביוס , ההוכחה האוונגלית _, 18 , vi ( עמ' . ( 278 5 אוסביוס , , HE שם . ' ראה : ספראי , קהלא קדישא , עמ' . 193-183 וכן לעיל , ספראי , עמ' . 33-15 י הנוסע מבורדו , עמ' 22 ( עמ' . ( 16 והשווה : _אפיפאניוס _, על המידות והמשקלות , . 16 אפשר גם שבתי כנסת אלו או לפחות קצתם ( אם אכן נכונה העדות ) לא היו שייכים ליהודים ממש , אלא לעדת היהודים הנוצרים ( כנסיית הנימולים , ( ראה עליהם לעיל , עיר שי , עמ' . 114-61 באשר לבית הכנסת ראה גם לעיל , צפריר , עמ' . 160-159 י כרוניקון פסחאלה , עמ' . 474
|
|