דיוניסוס וסמלי המטבעה

עמוד:187

דיוניסוס וסמלי המטבעה דמות האל דיוניסוס מופיעה על רבים ממטבעות איליה קפיטולינה . אין ספק שפולחנו של אל זה , שהיה חביב על אנשי הצבא , היה פופולארי במיוחד בעיר . בדרך כלל מתואר האל בעירום , מוזג יין לפנתר הרובץ לרגליו ( מטבע ;( 25 במטבעות מימי קומודוס הוא נראה במפתיע לבוש גלימה . פולחן דיוניסוס תפס מקום חשוב בעיר , וסמליו הפכו לסמלי המטבעה . במידה שהופיעו סמלי המטבעה על מטבעות איליה ( בשנים , ( 251-215 היו אלה סמלים דיוניסיים נ תירסוס ( מטה ובקצהו אצטרובל , ( עלה או ענף קיסוס , אשכול ענבים , עלה גפן וכדי יין שונים ( מטבעות . ( 29-25 סרא & _יס ונמסיס פולחנו של האל סראפיס היה מהחשובים והבולטים בתקופה הרומית , בייחוד במקומות שבהם היו ריכוזי צבא גדולים . הוא הגיע למעמד של אל ראשי , פנתיאיסטי , כאחת ההתגלמויות של זיאוס שקלטה השפעות מצריות חזקות . באיליה קפיטולינה מיוצג סראפיס , בנוסף על תיאורו הרגיל , כראש עוטה כתר בדמות סל תבואה או ניצב ומניף ידו מעלה , גם כיושב על כס , מחזיק שרביט ומניח את ימינו על _קןרברוס — הכלב כעל שלושת הראשים , שומר השאול ( מטבע ;( 16 טיפוס זה ידוע ממטבעות אלכסנדריה , ושם הוא מלווה בכתובת היוונית : זיאוס סראפיס . פולחנה של האלה נמסיס — ואף זה של סראפיס — היה מלווה במיסטריות , דהיינו טקסים מיסטיים של פולחן השאול . נמסיס מופיעה במטבעות איליה קפיטולינה אך ורק על מטבעות של יוליה _דומנה , ולאחר מכן על מטבעות עכו . אולי אפשר ללמוד מכאן על כך שבירושלים טופח פולחן זה על ידי יחידה צבאית בימי יוליה דומנה , אבל אחר כך עברה לעכו ( מטבע . ( 18 במה מוגבהת , הנושאת כתובת — תיאור המרמז שפסל כזה אכן ניצב באחד מאתריה המרכזיים של העיר . דמות נוספת המופיעה על מטבעות אלו היא האלה רומא ( מטבע מס' , ( 20 שגם פולחנה היה קשור בכך שאיליה קפיטולינה היתה קולוניה רומית . היגיאיה לכאורה תמוהה הופעתה של היגיאיה , בתו של _אסקלפיוס , אל הרפואה היווני הרומי , המסמלת מעיינות מרפא , במטבעות איליה קפיטולינה ( מטבע . ( 25 אמנם מופיעה אלה זו במטבעות העיר טבריה , שם היא מסמלת ללא ספק את חמי טבריה . ברם , ניתן לשער שפולחנה של היגיאיה בירושלים היה קשור במעיין הגיחון . מימיו של מעיין זה ( שנבע בתקופה הרומית מבריכת השילוח ) אמנם אינם מינראליים ואץ בהם סגולות מרפא כלשהן , אך הקדמונים ייחסו להם סגולות אלו בגלל המציאות הירושלמית : תושבי העיר צרכו בעיקר מי בורות , שהיו מזדהמים לעתים קרובות , בשל תנאי התברואה הירודים וגורמים התפשטות מגיפות בעיר . מן המעיין , לעומת זאת , נבעו מים חיים , ואולי משום כך ייחסו להם סגולות מרפא .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר