מקומו של מחנה הלגיון העשירי

עמוד:127

זמנה של הכתובת הוא ראשית המאה הג' לסה"נ . אפשר להניח שמיקומה כאן לא היה מקרי ; גרמה לו הקרבה לבסיס הלגיון הסמוך . כתובות נוספות המזכירות פעילות של חיילי הלגיון נמצאו באיזור הרובע הנוצרי , מצפון לאיזור המשוער של המחנה או מדרום לו , באיזור שער ציון . החפירות באיזור המצודה והגן הארמני העלו שרידים מובהקים — אמנם דלים למדי — הקשורים בלגיון . מפנים לחומת העיר ( החומה הראשונה מימי בית שני , אשר המשיכה לשמש , ואולי אפילו עובתה במידת מה , ( נמצא חלק של בניין שתוארך על ידי ג'והנס כשייך לתקופה זו . צמוד אליו נמצא צינור מים עשוי מחוליות חרס , שנמצאו עליהן טביעות חותם של הלגיון העשירי מטיפוס האופייני למאה הב' לסה"נ ( איור 27 . ( 7 תאריכו היחסי של הבניין נקבע על פי ההשתכבות : בין המבנים שמתחתיו , מימי הבית , לבין המבנים שמעליו , מן התקופה הביזאנטית הקדומה . כיוון קירותיו של הבניין הוא במדויק על פי רוחות השמים , דבר ההולם את הבנייה הצבאית הרומית . במו כן נמצאו באיזור המצודה ובאיזור הגן הארמני שברים רבים מאוד של רעפים נושאי חותמות של הלגיון העשירי ( איור 8 . ( 8 נ בכל המימצאים האלה אין לכאורה אלא להעיד שהיה כאן שימוש בתוצרת שנעשתה במלבנת הלגיון , שתוצרתה שימשה , קרוב לוודאי , את כלל האוכלוסייה האזרחית pefqs , 1886 , pp . 72-73 ; תומסן , כתובות ירושלים , עמ' 4-3 ( כתובת מס' . ( 5 וראה גם להלן , איזק , עמ' , 174 כתובת ט . בדוחות החפירה הראשונים של המצודה מציינים החופרים כי חומות העיר ממערב ומדרום למגדל דוד , שעמד על תילו במשך כל התקופות , שימשו גם כתקופה שלאחר החורבן , למעשה ער ימי הביניים . ראה במיוחד : ג'והנס , המצודה , תמונה . 23 וראה גם : עמירן ואיתן , חפירות המצודה . בחפירה זו התגלה עיבוי מן התקופה הביזאנטית מפנים לחומת העיר מימי בית שני , וסביר להניח כי החומה היתה בשימוש גם בתקופת הלגיון ואיליה קפיטולינה . וראה גם הדיון המסכם אצל צפריר , ציון , עמ' . 55-50 שרידים המתוארכים לתקופה הביזאנטית ואולי אף לימי קונסטנטינוס בראשית המאה הד' נמצאו בחפירות שניהל גבע במצודה : גבע , חפירות במצודה . אך רק שרירים מעטים מתקופת איליה קפיטולינה נחשפו בחפירות אלה . ג'והנס , שם , עמ' . 153-152 ג'והנס זיהה את המבנה כחל ק _מקסרקטץ רומי . שרירי מבנים , רחבה מרוצפת וקטע אחר של צינור חרס עם חוליות ועליהן טביעות חותם של הלגיון העשירי נחשפו על ידי עמירן ואיתן בקרבת מקום ( עמירן ואיתן , חפירות המצודה , עמ' , ( 216 וכן על ידי גבע , שם , עמ' . 72 כמו כן חשפו סיון וסולר באיזור החפיר הדרומי , מדרום מזרח למגדל דוד , שריד של חציבת אבן מן התקופה הרומית ביזאנטית ושרידי בנייה ביזאנטיים , ביניהם בריכה גדולה ; ראה : סיון וסולר , תגליות במצודת ירושלים , ובמיוחד עמ' . 116 בסך הכל קשה לזהות במקום מבנים מובהקים היכולים להיחשב לחלק ממחנה הלגיון , אך אין לשלול את האפשרות שהמבנים מתקופת איליה שהתגלו היו קשורים במחנה זה . לעיל , הערה 27 , וכן ראה : בהט וברושי , הגן הארמני , עמ' ; 103-102 טשינגהם , הגן הארמני , עמ' 111-110 , הנ"ל _, חפירות בירושלים , עמ' ; 61-60 כמו כן ראה דין וחשבון מוקדם : קניון , חפירת ירושלים , עמ' . 256 וראה ריכוז המימצא ( עד ( 1982 אצל גבע , מחנה הלגיון , ובמיוחד עמ' . 11-9 על פי דיווחו של טשינגהם , מרבית רעפי הלגיון בחפירתו נמצאו בשני ריכוזים , יחד עם מימצא קראמי נוסף מאותה תקופה , אך ללא שרידים אדריכליים שאליהם אפשר לשייך את החומר . פירושו של טשינגהם הוא שאיזור הגן הארמני היה נטוש ובלתי מיושב במשך התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזאנטית הקדומה . כסיס הלגיון היה במקום אחר , ומימצא הרעפים אינו יכול להראות , לדעתו , אלא שחיילי הלגיון עסקו בפירוק המבנים ההרוסים שהיו כאן . אך העובדה שרוב הרעפים נמצאו מרוכזים בשני מקומות , מעורבים בקראמיקה ביזאנטית , אינה יכולה להעיד לדעתי אלא על תופעה הפוכה . במקום היו שני בניינים מן התקופה הרומית שהיו מקורים ברעפי לגיון , ובניינים אלה פורקו בתקופה הביזאנטית כדי לפנות מקום למבנים חדשים . הרעפים השלמים נלקחו , כמקובל , לשימוש במקום אחר , ואילו שברי הרעפים שלא היו ראויים לשימוש הושארו במקום .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא