|
|
עמוד:93
כנסיית הגויים בירושלים — בין מארקוס לנרקיסוס 180-135 ) לערך ) כנסיית 'איליה' — ראשיתה של תמורה בדימוי ההיסטורי עם סיומו של מרד בר כוכבא הושלם המהפך בכנסיית ירושלים . הדימוי שהוענק בספרות הנוצרית למעורבות של הדריאנוס בעיר ולתוצאותיה היה מרחיק לכת . תוך התעלמות מן ההיבט האנטי נוצרי המובהק שבייסודה של איליה קפיטולינה , צבעה הספרות הנוצרית את הכל בגוון אנטי יהודי " . בינם לבין הנוכרים : המילה . ראה המסורת אצל אפיפאניוס , על המידות והמשקלות 16 , ( עמ' , ( 32 על ה'משוכים , ' שנהגו להעלים את מילתם על ידי ניתוח . ( epispasmos ) השווה : תוספתא , שבת טו ט ( וראה : 'המינים' עוד בדור יבנה , קרוב לשלהי המאה הא , ' היתה נקודת מפנה ביחסיהם עם היהודים ; ראה על כך and the Early Jewish-Christian Controversy' , JTS , w . Horbury , 'The Benediction of the Minim : ש' ליברמן , תוספתא כפשוטה , שבת , שם , ניוארק תשכ " ב , עמ' . ( 251 בחייה של הכנסייה המקומית , היהודית נוצרית _, היתה התקופה הסמוכה למרד תקופת מפנה . אמור מעתה שבמיקרו קוסמוס המקומי של ירושלים נתמזגה התוכנית לייסודה של העיר , ( 114 _rrwn > _J 7 _V ) _^^^^ p 7 ; 33 ( 1982 ) , pp . 19 ff . עמ' 107-102 ( ושם ספרות נרחבת ° . ( אוסביוס היירונימוס , כרוניקון , אולימפיאדה = 228 שנת 133 ( עמ' . ( 201 י" באור זה יש לפרש את דבריו הסתומים של אוסכיוס , תיאופאניה _, 24 , iv ( עמ ' , ( 259 על קהל האלפים של קהילת ירושלים קודם לימי הדריאנוס , שהיה מורכב מיהודים ופגאנים . רומני כי דברים אלה נועדו לספק האלילית , ששלבה הראשון , כפי שהעלינו , היה סילוק אוכלוסיית היהודים וכנראה גם היהודים הנוצרים ( שלב הבנייה , שהחוקרים השונים מנסים לאתר את רישומיו , הוא משני בחשיבותו , ( עם גזירת המילה , שקדמה למרד , כפי שהראה מ"ד הר , 'סיבותיו של מרד בר כוכבא , ' ציון , מג ( תשל"חא עמ' . 11-1 149 פרשת רדיפתם והוקעתם באמצעות תיקונה של ברכת הסבר רטרוספקטיבי לשינוי האתני דמוגראפי שחל בכנסיית ירושלים במהלך שנות השלושים של המאה הב . ' וו : ראה בהרחבה : עיר שי , הפולמוס , עמ' . 49-48 אכן , הואיל והנצרנים . כת יהודית נוצרית הטרודוקסית , היו המרכיב המרכזי ואולי היחיד של קהילת ירושלים הנוצרית , נותר אך 'כפשע' בין מעברה של כנסיית ירושלים מידי ה'נימולים' לידי היגויים . ' החיץ ההלכתי במקרה דנן בינם לבין כנסיית היגויים' היה זניח בהשוואה לחיץ התיאולוגי בין האחרונים לבין האביונים . למן סוף המאה הא' נדחו ונרדפו היהודים הנוצרים , ובייחוד הנצרנים , על ידי היהודים , ובה בשעה גדל ריחוקם גם מן הנוצרים שמקרב הנוכרים . אפשר שרדיפתם על ידי בר כוכבא כדי לכפות עליהם להצטרף למרד , כעדותו של אוסביוס ב'כרוניקון , ' היתה בשביל כמה מהם שיא של עוינות מתמשכת , והם ביכרו להיטמע באותה מושבה רומית הלנית שהחלה להתגבש . מאלה באו , ככל הנראה , מייסדיה של כנסיית איליה הנוכרית , אשר נשאו בנטל תקופת המעבר עד לביסוסה בסיועם של אחרים שלימים הצטרפו אליה . אף על פי שכאמור אין ראיה לכל המוצע כאן , יש זכר עמום לדבר . אם יש לסמוך על רשימותיו של אוסביוס , ובעיקר על זו של אפיפאניוס , היו החילופים בשלשלת ההנהגה הראשונית בכנסיית איליה תכופים למדי , בדומה למה שתיארנו לעיל לגבי כנסיית הנימולים — עובדה המלמדת אולי על קיומה של תקופת מעבר בכנסייה זו . אם באמת כך היו פני הדברים , נמצא תיאורו הסכימאטי של אוסביוס מסתיר תהליך דמוגראפי ואנושי מורכב יותר " . בין כך ובין כך , לא יצאנו מכלל השערה , והתיאור שהצענו למה שאירע לנוצרי ירושלים בימי המרד השני ואחריו עדיין מותירנו עם סימני שאלה רבים .
|
|