כנסיית הנימולים עד מרד בר בוכבא — קהילה והנהגה

עמוד:90

על השושלת של משפחת ישו . ייתכן לשער שמתוכם באו גם בני הקהילה הירושלמית . עדותו של אפיפאניוס עליהם משמשת לנו ראיה אף כאן : שם [ בפחל ] היתה ראשיתה [ של הכת ] לאחר היציאה מירושלים ... כיצד יוכלו לקיים את האמור בחוק [ בתורה : דברים טז טז ] 'שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך ... בחג המצות בחג הסוכות ובחג השבועות' [ sic !] בירושלים ? שכן נאסרה עליהם הכניסה למקום ... אף שדברי אפיפניוס כאן על זיקתם של הנצרנים לירושלים עומדים בסתירה לעדותו ( שם , בסמוך ) כי הנצרנים פעלו מראשית דרכם בעבר הירדן ובדרומה של סוריה , ואינו מזכיר כלל קיומה של קהילה נצרנית בירושלים , עדיין נית ן לשער שדווקא מקרב קבוצה זו נתהווה הגרעין של הקהילה הירושלמית . זו הלכה וגדלה במהלך הימים שעד למרד בר כוכבא עד לזמן שבו נאסר עליהם , על נוצרי ירושלים מקרב 'הנימולים , ' ועל היהודים במקום , לדור בעיר , מחמת הצו שהטיל הדריאנוס " . אם יש לסמוך על היכרותם הבלתי אמצעית של אפיפאניוס והיירונימוס עם כת זו , היא היתה קרובה קירבה של ממש לנצרות של כנסיית הגויים , שכן האמינה לא רק במשיחיותו של ישו אלא גם בלידתו מן הבתולה בדרך נס , במעמדו האלוהי ובהכרה בערכה הייחודי של רוח הקודש " . מה שחצץ בינה לבין הנצרות מן הגויים לא היה חיץ כריסטולוגי , אלא אורח החיים שניהלה כת זו — דבקותה בהלכה היהודית ובמסגרתה גם המשך זיקה לירושלים . עניינים אלו , ובעיקר הזיקה לירושלים ( הגם שהוצנעה מעט אצל אפיפאניוס , ( היה בהם כדי להבדילם מקבוצות יהודיות נוצריות אחרות ( אביונים (? שפעלו מזה זמן ניכר בעבר הירדן . 134 אפיפאניוס , פנאריון , 1 , 8 , xxix ( עמ' 135 . ( 330 כדברי אריסטון מפחל , אצל אוסביוס , 4-3 , 6 , iv , he ( עמ' . ( 308-306 על כך בהרחבה בפרק 'איסור כניסת היהודים לירושלים , ' עיר שי , הפולמוס , עמ' . 51-48 136 אפיפאניוס ( לעיל , הערה . ( 134 היירונימוס , איגרת 13 ( לאוגוסטינוס _, משנת 404 לערך , ( מהדורת ;( CSEL , 55 ) , Leipzig 1912 , pp . 38 1 382 1 . Hiiberg , על חשיבות רוח הקודש בעיני הנצרנים ראה ו היירונימוס , בפירושו לישעיהו יא ב ( עמ' . ( 148 אין בכך כדי לקבוע כי היירונימוס הכיר את כני הכת באופן בלתי אמצעי , ויש לקבל את ספקותיו של פריץ בעניין זה ( לעיל , הערה , ( 114 עמ' . 51-49 מכל מקום , היירונימוס ידע עליהם והכיר היטב את חיבוריהם . 137 ניתן להבחין בגוף הספרות המכונה היהודית נוצרית בגוונים שונים המפרידים בין הקבוצות השונות . על פי העולה מקטעים מן האוסף הקרוי הספרות הפסודו קלמנטינית נטו חלק מהם להדגיש את ריחוקם מן המקדש וירושלים . אחרים , אליהם השתייך בעל החיבור 'עליות יעקב , ' המעיטו בעניין זה , ואף שהדגישו את התנגדותם להקרבת קורבנות , ראו במרכז עולמם את קיום ההלכה לצד טיפוחה של כריסטולוגיה משיחית מובהקת ( לידת הבתולה , ואמונה בדמותו הפריאקסיסטנטית של ישו ובניגוד למה שיוחס לכת האביונים . ( ועל כך ואן וורסט , עליות יעקב , עמ' . 180-163 האם ניתן לראות מחבר זה וחוגו כמשתייכים לנצרנים ? האם העדויות העמומות בחיבור זה עולות בקנה אחד עם מה שמוסר הגסיפוס על עולמו של יעקב 'אחי ישו' י לעיון בשאלות אלו יש כמובן לצרף את שלל העדויות על חיבור הבשורה על פי הנצרנים שנכתב בלשון הארמית ועל תכניו . ועל כך בהרחבה Tradition , Leiden 1992 , pp . 27-43 A . F . J . _Kbjn , Jewish-Christian _GospelbVH ( במבוא . ( עם זאת העיון בסוגיה זו חורג מדיוננו כאן . על אמונותיהם של האביונים , ובעיקר על התנגדותם לסממן משיחי ועל טבעי בדמותו של ישו ולהקרבה קורבנות , תפיסה שמיעטה את זיקתם לירושלים , ראה בקצרה : H . J . ; pp . 219-224 Schoeps , 'Ebionite Christianity ' , JTS , n . s . 4 ( l 953 ) , וכיתר אריכות : Sects , Leiden 1973 , pp . 28-38 Reinink , Patristic Evidencefor Jewish-Christian a . f . j . Klijn & G . J .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר