|
|
עמוד:78
התיאור האפוקליפטי הקדום ביותר הוצע בבשורה על פי מארקוס , אשר יש שקבעו את זמן כתיבתה לשלהי שנות השישים , בעוד הדעה הרווחת כיום היא כי נתחברה סמוך לאחר החורבן " . הרמזים ההיסטוריים למה שאירע בירושלים בעת החורבן , עד כמה שניתן לעמוד עליהם , שוקעו אפוא בשני החיבורים האחרים , כבחיבורים אפוקליפטיים רבים אחרים , כ'נבואה שלאחר מעשה . ' מן ההנמקות התיאולוגיות לחורבן המקדש וירושלים נעדרה אחידות . באיגרת הראשונה אל התסלוניקאים , שנכתבה בקורינתוס בשנת 50 לערך , תלה פאולוס את קולר ה'חרוך אשר ישיג את היהודים 'עד לכלה' בראש ובראשונה במניעת הבשורה מן הגויים " . בסכימה האסכאטולוגית שצייר לפני קהילות הנוצרים בגולה הציב פאולוס את הטעם התולה את החרון בהמתת ישו והנביאים במקום משני . רב היה המרחק בין השקפת פאולוס , שקדמה למאורעות החורבן בכעשרים שנה , לבין זו שניסח לוקאס באוונגליון שלו" ובספר 'מעשי השליחים , ' שחיבר בשלהי שנות ה . 60 בשני החיבורים האחרונים , שמגמתם העיקרית היתה הצעת הרקע לבשורת הישועה לגויים , שימשה ירושלים כמרכזה של הזירה האסכאטולוגית המכינה . במספר מקומות בתיאורו זרע המחבר את ההשקפה כי עיקר בשורתו ומפעלו של ישו נמצאו בירושלים וכי תכלית מגמה זו היא המרטיריון שלו בעיר . בשלוש הנבואות האפוקליפטיות בחיבורו , להבדיל מרמזיהם של מארקוס , מתי ויוחנן , צוין במפורש גורלה של ירושלים , שכבר נחרץ ; והדימויים שאולים ככל הנראה ממה שאירע בפועל במלחמת החורבן . דוק של 'גזירה קדומה' נסוך על התיאור של לוקאס , כאילו היה על ישו ליהרג דווקא בירושלים , שכן זו העיר ה'מוכשרת' להריגת הנביאים " . לוקאס אף יצר סביב עניין זה סימטריה ברורה בין האוונגליון שלו לחיבור 'מעשי השליחים . ' החוט המקשר היה _המרטיריון של סטפאנוס , הריגת יעקב בר זבדי בידי אגריפס הראשון , ומה שאפשר לכנות כמעין מרטיריון של פאולוס במהלך ביקורו האחרון בירושלים בשנת 57 / 8 לערך . לוקאס טרח למקד סידרת מאורעות זו סביב המקדש דווקא . כך נסללה אפוא הדרך לבשורה אל הגויים ויוכיחו דבריו האחרונים של פאולוס לאנשי ירושלים ומה שבא אחריהם — יציאתו לרומא והמרטיריון שלו שם ( שאמנם לא צוין במעשי השליחים . ( אולם , מכל המסכת שתוארה כאן נעדר סיפור מרטיריון אחד : המרטיריון של יעקב , הבישוף 74 סנדרסודיוויס . אוונגליוניםסנאופטיים , עמ 75 . 19-18 ' כך סבור , בדין , באמל _, בפירושו לדברי פאולוס באי גרת הראשונה אל התסלוניקאים ב יד-טז : ztk , 56 ( 1959 ) , Bammel , 'Judenverfolgung und Naherwartung . E . , . pp . 304 ff zur Eschatologie des 1 Thess . על קביעת זמנה של איגרת זו , הקדומה באיגרותיו של פאולוס , לשנת 50 לערך , ראה : קימל , מבוא לברית החדשה , עמ' . 260-257 יש הרוצים אף להקדימה לראשית שנות הארבעים , ראה : 238 Studies in Chronology , Philadelphia 1984 , p . Ludemann , Paul , Apostle to the Gentiles — G . 76 הנבואות האפוקליפטיות אצל לוקאס : יט מא-מד ; כא כ-כד . " השקפה זו פותחה לאחרונה במיוחד בידי Sanders , The Jews in Luke-Acts , Philadelphia J . T . 1987 , pp . 24-36 ( וראה שם ספרות נוספת . ( 78 בעיקר אמורים הדברים בקשר ללוקאס כא כ : 'וכאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות דעו כי קרב חורבנה . ' תיאור שונה בתכלית הציעו מתי כד טו ומארקוס יג יד , המדברים על השיקוץ המשומם בהיכל . אין זאת אלא שהמסגרת האפוקליפטית אצל לוקאס שורטטה כבר תחת השפעתו של המצור . עיין סנדרס ודיוויס , . 14 , 7 ZP , 7 T 26 ' _CW , ( 77 _mvn > _J ? _V ) P 77 JP " . 17 _'DV , _O"VS 7 XJ 0 _tnvVMiiK
|
|