|
|
עמוד:66
דמותו של הקדוש המקומי . התיאור ההיסטוריוגראפי הקדום והמוצק ביותר על נסיבות הוצאתו של יעקב להורג הוצע בידי _יוספוס . אולם חשיבות עדות זו חורגת מעצם עובדת היותה הקדומה ביותר : היא היתה לאחת מאבני הפינה החשובות בשחזור _ההיסטוריוגראפי היסטוריוסופי של חורבן ירושלים והועמדה , כפי שנראה להלן , במרכז שרטוט פרק זה בידי הגסיפוס , ממפיציה של המסורת הנוצרית המקומית . יעקב , הבישוף הראשון של קהילת ירושלים תאריך מינויו של יעקב ככישוף הראשון של היהודים הנוצרים בירושלים אינו ידוע . אולם על פי הכרונולוגיה של מחבר 'מעשי השליחים' שימש יעקב כמנהיגה של כנסייה זו כבר בעת כנס השליחים הראשון , המתוארך לפי רוב הדעות לשנת . 48 / 49 בין אם נכונה כרונולוגיה זו ויעקב נתמנה רק סמוך לכינוס ההוא , ובין אם יש לקבל מסורות אחרות , שעל פיהן נתמנה סמוך לאחר צליבת ישו , כארבע עשרה שנים קודם לכן " , כהונתו הגיע לסיומה הטראגי בשנת , 62 לאחר מות הנציב פסטוס וערב הגעת מחליפו אלבינוס ליהודה . וכך תיאר את הדברים יוסף בן מתתיהו ב'קדמוניות היהודים : ' כשנודע לקיסר [ נירון ] על מות פסטוס שלח את אלבינוס כמושל יהודה . והמלך לקח את הכהונה הגדולה מיוסף ונתן את ירושת השלטו ן לבנו של חנן שאף הוא נקרא חנן ... וחנן הצעיר ... היה שחצ ן ברוחו ועז פנים במידה שאינה מצויה , ונמנה עם כת הצדוקים , שהם מחמירים במשפט מכל היהודים ... ומפני שחנן היה [ בעל טבע ] כזה חשב שזו שעת כושר לו , משום שפסטוס מת ואלבינוס היה עוד בדרך , והושיב סנהדרין של דיינים והביא לפניה את אחיו של ישו הקרוי המשיח — שמו יעקב — ואנשים אחרים וערך קטגוריה עליהם , כאילו עברו חוק , והסגירם לסקילה . עדות זו של יוספוס , יותר מששימשה לעיון בפרשת המרטיריון של יעקב , שימשה ועדיין משמשת כמרכיב חשוב בבירורה של עדות אחרת של יוספוס , זו על ישו , הידועה יותר בשמה 'העדות הפלביאנית " . ' כנגד אותה 'עדות' מסופקת , הוצגו דבריו הסתמיים של יוספוס על ישו לפנינו , כמשיחים לפי תומם , ולפיכך כאותנטיים . יוספוס הציג את יעקב כ'אחיו של ישו הקרוי המשיח , ' כינוי שאינו מעיד על סתמיותו בלבד , אלא גם על ריחוקו הרב מן הכינויים שהועטו עליו , הן במסורת הברית החדשה והן בכתבי אבות הכנסייה , כינויים כדוגמת 'אחי האדון 22 . ' יתר על כן , יוספוס לא 17 ראה : פרצ'ר , יעקב אחי האדון , עמ ' 55-50 ( ושם ספרות נרחבת . ( ברם , לכרונולוגיה זו גם פן אחר , אידיאולוגי , שעל פיו הוצג יעקב בעיקר במסורות יהודיות נוצריות ( פסודו קלמנטינים , באוונגליון של העברים ועוד ) כמי שמונה לתפקידו בידי ישו עצמו מיד עם תחייתו , וראה על כך בהרחבה להלן , בהערה . 36 18 קדמוניות , כ , " . 203-197 שם , יח , . 64-63 עניינה של זו אינו יורד מן הפרק . לאחרונה נעשו מספר ניסיונות לשוב ולבוחנה , וראה כעת : CBQ , 52 ( 1990 ) , pp . 76-99 J . P . Meier , 'Jesus in Josephus : A Modest , 20 Proposal על שלל הטיעונים לקבלת העדות הפלביאנית על יעקב ראה : מאייר , שם , עמ' . 81-79 . tov d 5 _eX ( p 6 v tov _Kupiou 22 tov _dSeXcpov ' _^ aoC tou _XeyojiE ' _vou Xp 10100 21 וכן ראה : הגסיפוס , אצל אוסביוס , 4 , 23 , 11 , he ( עמ' ;( 166 ועוד , לכינוי ראה : פאולוס , האיגרת אל הגלאטיים א יט ; הראשונה אל הקורינתיים ט ה .
|
|