העלייה לרגל עד לימי מרד בר כוכבא

עמוד:24

ירושלים בימי מרד בר בובבא במרד בר כוכבא , בשנים , 135-132 ירושלים לא עמדה במרכז האירועים , ועל כל פנים לא בה פרצה המלחמה ולא בה הסתיימה . המקורות ההיסטוריים הקלאסיים , כגון קאסיוס דיו וספרטיאנוס , אינם מזכירים את ירושלים בתיאור מלחמת בר כוכבא . קאסיוס דיו מספר כי כינונה של ירושלים כעיר אלילית בידי הדריאנוס היה הגורם למרד ; אולם בתיאור מהלך המלחמה , המצוי בידנו רק בתקציר מעשה ידי נזיר ביזאנטי בשם קסיפילינוס _, בן המאה הי"א , לא נזכרה ירושלים . גם אב הכנסייה אוסביוס , המוסר אף הוא את מהלכה של המלחמה , איננו מזכיר את ירושלים , אלא את העיר ביתר 53 ראה ש' ספראי , 'ביקוריהם של חכמי יבנה ברומא , ' ספר זכרון לשלמה אומברטו נכון , ירושלים תשל"ח _, עמ' . 167-151 54 משנה , יבמות ד יג . בבבלי , שם מט ע"ב נוספו דברי 56 י"ז בכר , אגדות התנאים , כרך ראשון , חלק שני ( מהדורה עברית , ( עמ' , 138 הערה , 2 וראה אלון , תולדות היהודים , א , עמ' , 285 הערה " . 38 מהדורת יעללינעק , בית המדרש , חדר ראשון , לפסיא , 1853 עמ ' . 107 " בבלי , בבא קמא פה ע"א . והשווה : מכילתא דרבי ישמעאל , מסכתא דנזיקין , סוף פרשה ו , עמ' 271 ובהערת המהדיר ח"ש האראוויטץ . " קאסיוס דיו , . 1 : 15 , 3 , 14-1 : 12 _, lxix אגדה למגילה זו , אולם אין בדברים למעט ממשקלה של המסורת על ביקורו בירושלים . 55 תוספתא , ברכות ו ב ; ירושלמי , שם ט ב , יג n בבלי , שם נח ע"א . מן הדור השני של חכמי יבנה ידועה המסורת של ביקורם של רבן גמליאל וראשי הדור בירושלים שהבאנו לעיל . צירוף החכמים באותה מסורת — רבן גמליאל , רבי יהושע , רבי אליעזר בן עזריה ורבי עקיבא — מלמדנו שהמעשה אירע לאחר הורדתו של רבן גמליאל מן הנשיאות והתפייסות החכמים עמו , משנצטרף רבי אלעזר בן עזריה כשני לנשיא , לשון אחרת , בשנים 110-100 לסה"נ לערך " . מאותו דור של חכמי יבנה הגיעו לידנו עדויות על ביקור של שמעון בן עזאי בירושלים ועל מגילת יוחסין שמצא שם " . גם על חברו שמעון בן זומא נמסר ששהה בירושלים , ושמענו על 'בן זומא כשהיה רואה אוכלסין בירושלם' או 'על גב מעלה בהר הבית " . ' היו חוקרים שקשרו את ' האוכלוסין' שראה בן זומא בירושלים ועל גב מעלה בהר הבית לימי בניית המקדש בראשית ימי הדריאנוס , או לתנועה הרבה של עלייה והתיישבות יהודית בירושלים באותם הימים . גם את המסורת על בן עזאי קשרו למאורעות מדיניים . ברם , מגופן של המסורות אין משתמעת לא בניית מקדש ולא התכנסות בירושלים בעקבות תנועה כלשהי , אלא ריבוי אוכלוסין , שבן זומא אומר עליו : 'ברוך מי שברא אלו לשמשני . ' אולי אין זו אלא עדות לעלייה גדולה לרגל לירושלים , בלא סיבה מדינית או יישובית מוגדרת . כיוצא בזה , אין ללמוד מן המסורת על בן עזאי אלא על ביקורו של החכם בירושלים . ועוד עדות אחת מדור יבנה מצינו במדרש מאוחר , אך ספק אם רשאים אנו לראות בה מסורת של ממש על ביקור בירושלים של חכמים ואחד מפשוטי עם . במדרש שמואל פרשה ד = ) מדרש תמורה פ"ב 57 : ( 'מעשה ברבי ישמעאל ורבי עקיבא שהיו מהלכין בחוצות ירושלים והיה עמהן אדם אחד , פגע בהם ארם חולה ובו' m הפקפוק בערכה ההיסטורי הריאלי של מסורת זו נעוץ בין היתר באיתורו של המדרש .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר