העלייה לרגל עד לימי מרד בר כוכבא

עמוד:23

העלייה לרגל לירושלים לאחר החורבן יצרה וגיבשה שורה של הלכות , הנזכרות כבר בספרות התנאים . במקור האחרון שהבאנו נוכר המנהג לקרוע קריעה בבגד בשעה שרואים את ירושלים בחורבנה . הלכה זו נזכרת כבר בספרות התגאית : תנו רבנן : ואלו קרעין שאין מתאחין . . . ועל ערי יהודה והמקדש ועל ירושלם . . . אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה אמרה רב אלעזר : הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר : ערי קדשיך היו מדבר ( ישעיה סד ט ) וקורע . ירושלם בחורבנה וקורע ( שם שם . ( בית המקדש בחורבנו אומר . בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה ( שם שם י ) וקורע . במקורות התנאיים נזכרות עוד הלכות הקשורות ליום שבו רואה אדם את ירושלים בחורבנה . בדין נדרים נזכר כי אדם נודר שלא יאכל בשר ולא ישתה יין 'כיום שראיתי ירושלם בחורבנה 46 . ' על פי נוסח אחר היו נודרים שלא יאכלו ולא ישתו 'כיום שראיתי ירושלם חריבה 41 . ' אין לרעת אם לפנינו מנהגים מתחלפים ו היו שרק נמנעו מאכילת בשר ולשתות יין ביום שבו ראו את ירושלים חריבה , ואילו אחרים נמנעו אף מאכילת לחם , כלומר צמו ממש . או שמא היה נודר להתנזר מבשר ומיין כביום שראה את ירושלים בחורבנה , ובאותו יום אסור היה גם בשאר דברי אוכל ; ואמנם , באותה מסורת נזכר גם 'ביום שנהרג בו גדליה בן אחיקם' — והרי באותו יום הצום מלא . ההלכה האחרונה שנעלה שנויה בברייתא בבלי ובספרא : " לא יכנס אדם בהר הבית במקלו , במנעלו , בפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו , ולא יעשנו קפנדריא , ורקיקה מקל וחומר . ואין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים , בזמן שאין בית המקדש קיים מניין ? תלמוד לומר : את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו ( ויקרא יט ל ) — מה שמירה האמורה בשבת — לעולם , אף מורא האמורה במקדש — לעולם . העדויות המפורשות על עלייתם לרגל לירושלים של חכמים ופשוטי עם זמנן מן הדור הראשון שלאחר החורבן ומן הימים הסמוכים לחורבן . באבות דרבי נתן מסופר על ביקורו של רבן יוחנן בן זכאי בלוויית תלמידו רבי יהושע בן חנניה : פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלם והיה רבי יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב , אמר רבי יהושע : אוי לנו על זה שהוא חרב " . 45 בבלי , מועד קטן כו ע"א . ושנויה בסתם , בלא ציון כברייתא , בירושלמי , שם ג ז , פג ע"ב . ושנויה במסכת שמחות ט יט ( מהדורת היגר , עמ' 46 . ( 175 תוספתא , נדרים א ד ; בבלי , שם יב ע"א . 47 ירושלמי שם א א לו ע"ג . 48 , , ראה.- ש' ליברמן , תוספתא כפשוטה , נדרים , חלק ז , נויארק תשכ"ז , עמ' 403 והערה . 38 י בבלי , יבמות ו ע"ב ; ספרא , ק דושים , פרק ן ( צ ע '' ר ;( תנחומא , ויקרא ( מהדורת באבער , ג ע"א . ( ° ער כאן במשנה , ברכות ט ה , שם אמורים הדברים בימי הבית . " בסוגיות בכבלי ובירושלמי יש חכמים הסבורים שיש לנהוג אף מנהגי 'מורא' אחרים , גם לאחר החורבן . ראה : בבלי , ברכות סא ע"ב ; ירושלמי , שם ט ח , יד ע"כ-ע"ג . " אבות דרבי נתן , נוסח א , ר ( יא ע"א ;( נוסח ב , ח ( יא ע"ב . (

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר