|
|
עמוד:19
הילד " . בכל הסיפור אין הד למלחמת בר כוכבא או למאורע פוליטי צבאי אחר : משפחה יהודית עולה ומתיישבת בירושלים , אך ממסיבות שונות ישיבתה אינה עולה יפה והיא חוזרת לארץ מוצאה , כמעשים רבים בכל הדורות . המיוחד במעשה הוא ההתיישבות בירושלים לא של יהודים שהיו בה לפנים וחזרו אליה , כי אם של משפחה מבבל . אמנם מצינו מקרים רבים מעין זה , הן בפני הבית והן בדורות שלאחר החורבן ; אלא שכל העדויות על עלייה מבבל ומארצות אחרות אחרי החורבן מדברות כולן על התיישבות ביהודה ובעיקר בגליל , ואילו הסיפור על הוריו של נח מתייחס לירושלים . ייתכן שהתיישבותה של משפחה יהודית מבבל בירושלים בימי הדריאנוס הוא מקרה יחיד ; עם זאת בוודאי מעיד המעשה על מציאות יהודים בירושלים . מסתבר , אפוא , שהיה יישוב יהודי בירושלים בשישים השנים שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא , ואולי גם יישוב נוכרי . ברם , לא זו בלבד שירושלים שוב לא היתה מרכז תרבותי ורוחני או מרכז להנהגה לאומית ; אלא שאף לא שימשה יותר כמרכז מסחרי או מוקד מלאכה ליישובי הר יהודה , כפי שהיתה לפני החורבן . לערים השונות בהרי יהודה הידועות מתקופת המקרא , כגון חברון בדרום , בית אל ומצפה בצפון , לא היתה חשיבות כלכלית רבה בימי בית שני והן לא שימשו כמרכזי מסחר ומלאכה . בימי הבית היתה ירושלים העיר היחידה באיזור הרי יהודה ששימשה מרכז במשמעות כוללנית זו . ואילו בימים שלאחר החורבן שוב לא חזרה למעין כוחה בימים הראשונים , גם בתחומים אלה . את מקומה זה של ירושלים ירשה כנראה העיר ביתר , שזכתה לפריחה רבה אחרי החורבן . המקורות התלמודיים מעלים בצורות שונות , אם כי בעטיפה אגדתית , את מקומה המרכזי של כיתר בדור שלאחר החורבן ועד לימי מרד בר כוכבא . בשנים 117-115 התחולל מרד רחב היקף של היהודים ברחבי התפוצה היהודית ההלניסטית , שהתפשט מקירנאיקה עד מצרים , קפריסין ומסופוטאמיה . המקורות הקלאסיים הנוכריים מזכירים במפורש רק את התפוצות היהודיות הגדולות , אך מחקרים של הדורות האחרונים העלו כי גם ביהודה התחוללו מעשי מרידה , המכונים בספרותנו 'פולמוס של קיטוס 22 . ' אין ספק שהאירועים בקירנאיקה , במצרים ובתפוצות האחרות היו נרחבים בהרבה מאלה שביהודה ; רושמן של המרידות בתפוצות בספרות היהודית והלא יהודית גדול יותר , והן מאפילות על המאורעות ביהודה . אף על פי כן נקשרו מסורות רבות למרידה שהתרחשה ביהודה " . כמה מן המסורות , יהודיות ולא יהודיות _, שרקען הוא העיר ירושלים , מתקשרות למעשים שאירעו בימים אלו . בין אלה מן הראוי לציין את המסורת במשנה , תענית ד n 'בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל . ' לדעת אלון , יש לזהות את אפוסטמוס זה עם , Posthumius פרוקוראטור ומשנה לקוודראטוס , נציב סוריה . מסורת זו מתקשרת עם עדותו של 20 ראה . הכרוניקון , שם , פרק חמישי , עמ' 21 . 50 ירושלמי , תענית ר ח , סט ע"א -, איכה רכה ב ( מהדורת באבער , נב ע"א 22 . ( משנה סוטה ט יד : 'בפולמוס של קיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יוונית . ' קיטוס הוא לוסיוס גןויאטוס , מבכירי מפקדיו של טריאנוס , שנלחם ביהודים במסופטאמיה ומשם נשלח להילחם ביהודה . וראה להלן , איזק , עמ' . 170-169 " ראה . אלון , תולדות היהודים , א , עמ' . 500-510 E . M . Smaliwood , 'Palestine A . D . 115-118 ' , ; 263-255 _קק _« 0 _^ , 11 ( 1962 ) , ו // ( תרגום עבריבתוך : ד' רוקח [ עורך , [ מרידות היהודים בימי טריאנוס , ירושלים , 1978 עמ' ;( 161-150 מ' פוצ'י , 'המרד בימי טריאנוס , ' א' רפפורט ( עורך , ( יהודה ורומא — מרידות היהודים , ירושלים תשמ"ג , עמ' " . 199-197 אלון , שם , עמ' . 259
|
|