|
|
עמוד:12
שניהם מתלמידי ר' מאיר ( מראשי החכמים בדור ארשה . ( לפי מסורת הגאונים ' , העדה הקדושה' היא היא 'קהלא קדישא דבירושלים . ' מפוקפקות יותר העדויות על 'אנשי ירושלים' במספר מקבילות : 'אמר רבי יאשיה י שלשה דברים סח לי זעירא משום אנשי ירושלים . ' לפי זמנו של רי יאשיה , ניתן להניח כי מדובר בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא _, אם כי ייתכן שהכוונה לתקופה מוקדמת יותר . בברייתא בבבלי נזכר 'אבא יוסי בן יוחנן איש ירושלים , ' האומר דברים בשם ר' מאיר , אך יש סברה שחל שיבוש בשם המקום ואין מדובר בירושלים . 'רבי שמואל מפריגיה' נזכר בכתובת קבורה מירושלים , ואפשר שיש לזהותו עם ר' שמואל פרגריטא _, תלמידו של ר' מאיר , הנזכר בספרות המדרש . אולם , יש להניח שהאבן הובאה מיפו , שם הובאו לקבורה יהודים רבים מחוץ לארץ ישראל . עוד פחות משכנעות העדויות על תושבי ירושלים , כגון : 'נחמיה איש שיחין פגע ביה ירושלמי אחד " . ' בנוסף על המקורות הספרותיים , כמה תגליות ארכיאולוגיות מצביעות על נוכחות יהודית בירושלים לאחר מרד בר כוכבא , אך הדברים אינם ברורים דים . בכתובת מבית שערים נזכר 'לעזר בר ירושלם / לעזר בריוסי " . ' . . . ברמת רחל נחשפה מערת קבורה יהודית ; r אם אמנם מדובר בקבורה יהודית מן המאה הג , ' יש לזכור שרמת רחל מרוחקת כדי 4-3 ק"מ מירושלים . יתר על כן , קשה להסיק מסקנות מקבר אחד , ובכל מקרה אין הדבר מעיד על התיישבות יהודים בתוך העיר עצמה . מימצאים כאלה אינם יכולים לבסס השערות על נוכחותם של יהודים באיליה . הבעיה השלישית , כאמור , נוגעת לפיתוח העיר לפני ימי קונסטנטינוס . לא נדון בפרק זה במימצא הארכיאולוגי . המקורות הספרותיים והאפיגראפיים אינם מוכיחים שהדריאנוס או יורשיו בפרט , או השלטונות הרומיים , בכלל , סייעו למתיישבים בפיתוח מזורז של העיר . _ב'כרוניקון פסחאלה' שמן התקופה הביזאנטית נזכרים מספר מבנים , אך אין בטחון שהרשימה משקפת נתונים אמינים על איליה בתקופת הדריאנוס . באותו הקשר נאמר שהדריאנוס ( ולא טיטוס ) החריב את בית המקדש , ושפסלים של הדריאנוס ושל יופיטר הוצבו על הר הכית , 57 אך אין עדות במקורות הספרותיים שהוקם שם מקדש נוכרי . במקומה של כנסיית הקבר מצא אוסביוס מקדש לאפרודיטה . מדברי הסופר הנוצרי יוליוס 48 ספרי דברים ריח ( מהדורת פינקלשטיין , עמ' 252 ומקבילות 49 . ( בבלי , יבמות נג ע"כ . השווה : ספראי , קהלא קדישא , עמ' , 188 הערה . 33 5 « כפי שציין בצדק תומסן , כתובות ירושלים , ( 1941 ) עמ' 51 . 227 ירושלמי , פאה ח , כא ע"ב ; ירושלמי , שקלים ה , מט ע"ב . 52 ג' אביגד _, בית שערים , ב , ירושלים , 1971 עמ' , 73 מס' ; 177 השווה : ספראי , קהלא קדישא , עמ' " . 188 ספראי , קהלא קדישא ; הנ"ל , ארץ ישראל וחכמיה בתקופת המשנה והתלמוד , ירושלים , 1983 עמ' . 56 ' * ברקאי , כתף הינום _, עמ' , 99 משער כי כתף הינום אפשר ששימשה מקום קבורה לאוכלוסייה יהודית בתקופה הרומית המאוחרת , אך אין נתונים של ממש . 55 על כך ראה צפריר , להלן , עמ' " . 166-115 _כרוניקון פסחאלה , 1 ( עמ' . ( 474 " הנוסע מבורדו , עמ' ; 16 היירונימוס , פירוש לישעיהו , 9 , 2 , 1 ( עמ' ;( 33 הנ"ל , פירוש למתי , 15 , 24 ( עמ' 58 . ( 226 כפי שטוענים חוקרים רבים . לגירסה שונה ראה : היירונימוס , איגרות 58 , ( לפאולינוס , ( עמ' . 532-531 אך גם שם מדובר רק במשלים . ' אוסביוס , חיי קונסטנטינוס , . 26 , 111
|
|