מהכתוב בחיי יוסף (למעלה עמ' (3 הסיקו חוקרים כי שטח גדול מאוד מסביב לעיר הפך ל'אחוזת הלגיון,' אדמות שהופקעו מיהודים, 12 ברם,יש לדחות תיאוריה זו. באופן כללי ידוע מעט מאוד על אדמות לגיונריות, ואין שום מידע על תופעה זו בירושלים.יוסף בן מתתיהו כותב רק שאדמותיו הפרטיות בירושלים איבדו את ערכן ולכן העגיק לו טיטוס אדמות אחרות.יוסף רצה להדגיש כאן את נדיבותו של טיטוס כלפיו < מעמד הקרקע באיזור לא עניין אותו כלל במקום זה.אמנם,במקום אחר הוא מתייחס לעניין (מלחמת,ז, ,216 לעיל,( ומדגיש שם שלא נוסדה עיר חדשה במקו

מהכתוב בחיי יוסף (למעלה עמ' (3 הסיקו חוקרים כי שטח גדול מאוד מסביב לעיר הפך ל'אחוזת הלגיון,' אדמות שהופקעו מיהודים, 12 ברם,יש לדחות תיאוריה זו. באופן כללי ידוע מעט מאוד על אדמות לגיונריות, ואין שום מידע על תופעה זו בירושלים.יוסף בן מתתיהו כותב רק שאדמותיו הפרטיות בירושלים איבדו את ערכן ולכן העגיק לו טיטוס אדמות אחרות.יוסף רצה להדגיש כאן את נדיבותו של טיטוס כלפיו < מעמד הקרקע באיזור לא עניין אותו כלל במקום זה.אמנם,במקום אחר הוא מתייחס לעניין (מלחמת,ז, ,216 לעיל,( ומדגיש שם שלא נוסדה עיר חדשה במקו


עמוד:6

ייסודה של איליה _קפיטוליניה העדות היחידה על ייסוד המושבה הרומית איליה קפיטולינה בירושלים מצויה בתקציר חיבורו של קאסיוס דיו , 'היסטוריה רומית : 12 , lxix , ' מלחמה לא קטנה ולא קצרה נגרמה כאשר ייסד הדריאנוס בירושלים עיר במקום זו שהוחרבה , אשר קרא לה גם איליה קפיטולינה , וכאשר הקים במקום מקדש האלוהים מקדש אחר לזיאוס . כי היהודים הזדעזעו מכך שזרים מתיישבים בעירם ושמקדשי נכר נבנים בה . בהמשך בא התיאור הקצר של מרד בר כוכבא , שאיננו מענייננו כאן . עד כמה שהדברים נוגעים לתולדות העיר , ניתן ללמוד מהטקסט את הדברים הבאים ; ( א ) הדריאנוס עצמו החליט לייסד עיר חדשה במקום ירושלים . ( ב ) הדבר קרה לפני פרוץ מרד בר כוכבא . ( ג ) בעיר התיישבו נוכרים . ( ד ) נוסדו בעיר מקדש זיאוס ( יופיטר (? ומקדשים אחרים . מלשונו היוונית של המקור אין להסיק שמקדש זיאוס נוסד באתרו של בית מקדש היהודי , אלא רק שהוקם בעיר מקדש פגאני במקום בית המקדש היהודי שעמד שם בעבר . מקור זה הוא אמנם היחיד הקובע בפירוש את ייסוד העיר החדשה לפני מרד בר כוכבא ; אך מכל המקורות העוסקים בכך הוא גם היחיד שהוא אמין לכאורה . אב הכנסייה _$ ו ? ביוס מביא גירסה אחרת בחיבורו 'ההיסטוריה של הכנסייה' ( 6 , IV ) בהמשך לדיו ן על הבישופים היהודים בירושלים עד לפרוץ מרד בר כוכבא . הוא דן בקיצור במרד , בהישענו על חיבורו של אריסטון איש פלה , תוך 15 אפיפאניוס , על המידות והמשקלות 170 , 14 , ( עמודה 260 ואילך . ( נוצרים בירושלים בתקופה שבין המרד הראשון למרד בר כוכבא , אין כלל ספק שהיו גם יהודים לא נוצריים . מקור נוצרי אחר , אפיפאניוס , יליד הארץ בן המאה הד , ' משלים את התמונה במקצת . בחיבורו ' על מידות ומשקלות' הוא מתאר את ביקורו של הדריאנוס בארץ בשנים 130-129 ( הכרונולוגיה בעניין זה מעט משובשת . ( אפיפאניוס מספר שהדריאנוס מצא את ירושלים במצב של חורבן והרס , מחוץ למספר בתים עלובים , וביניהם כנסייה קטנה ושבעה בתי כנסת . ייתכן שדבריו משקפים מסורת מקומית על קיומן של קהילה יהודית קטנה וקהילה נוצרית בגבעה הדרומית המערבית של ירושלים . מעניין לציין שבקירבת מקום , משולבת בשער ציון של ימינו , נתגלתה כתובת צבאית מימי טריאנוס ( ראה להלן , עמ' , ( 170-169 המעידה על נוכחותם במקום של חיילי הלגיון השלישי ' קירנאיקה' בשנת . 116 זו תקופת מלחמתו של טריאנוס כפרחים , ואף ימי 'פולמוס קיטוס , ' אך איננו יודעים אם יחידה זו הגיעה ארצה כתגבורת או מסיבה אחרת .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר