|
|
עמוד:434
חשיבות , בעיקר בשל ה'תוספות' ( scholia ) שחיבר לכתבי פסאודו דיוניסוס . ב'תוספות' אלו , שהשפיעו על מאקסימוס 'המוודה , ' מדבר יוהנס על האוריגניסטים כעל בני דורו ומתקיף בעיקר את עמדתם בדבר תחיית הנשמה לבדה ונפילת 'הרוחות' בתהליך הבריאה הרוחנית . גישה זו של יוהנס היתה מטענו האינטלקטואלי העיקרי של קירילוס הצעיר כאשר מילא אחר מצוות 'ההפיכה לזר' ( xeniteia ) ועזב את עיר מולדתו בשנת , 543 כרי לגלות למדבר יהודה . בירושלים השתתף קירילוס בחנוכת כנסיית הניאה , הכנסייה החדשה שבנה יוסטיניאנוס על שם מרים הקדושה , והצטרף למנזר של אותימיוס . ידוע שהגיע לאחר מכן ללאורה של קלמוץ , ליד הירדן . זמן קצר לאחר מכן חלה , עזב את הלאורה וחזר לעשר שנים למנזר של אותימיוס . ( באותה תקופה הגיע המאבק בין אוריגניסטים לאורתודוקסים בארץ לשיאו ( . רק בשנת , 555 והוא אז כבן שלושים , השתקע סופית בלאורה החדשה , ועמו רשימותיו על אודות סבא ואותימיוס , ששימשו יסוד לביוגראפיות שלו . קירילוס מת מעט אחרי שנת . 559 ראוי לציון שיוהנס מוסכוס , שחי באותו המדבר זמן לא רב אחריו , אינו מזכירו בספרו 'השדה הרוחני' ונדמה שלא הכירו : מטרת עבודתו הספרותית של קירילוס היתה לפאר ולרומם את הפטריארכיה של ירושלים ולהבטיח את מעמדה באימפריה . בחיבוריו הוא מעביר לפנינו את מהלכם העיקרי של דברי ימי הנזירות ממקורותיה לארץ ישראל . בראש כתביו יש למנות שני חיבורים גדולים , הקשורים זה בזה בקשר הדוק : 'חיי אותימיוס' ו'חיי סבא . ' ברור שקירילוס כתב שני חיבורים אלו בעת ובעונה אחת , ולמעשה מדובר בקובץ אחד בשני חלקים , שניהם מוקדשים לאדם אחד , הנזיר אבא גיאורגיוס ו ! כתיבתם הסתיימה בשנת , 556 בלאורה החדשה . בין חיבוריו האחרים של קירילוס : 'חיי יוהנס הסיכסטס , ' 'חיי קיריאקוס ' , ' חיי תיאודוסיוס , ' 'חיי תיאוגניוס' ו'חיי אבראמיוס " . ' ( החיבור האחרון שרד במלואו רק בגירסתו הערבית ( . מן הראוי לציין שאין בין שבעת גיבוריו אפילו נזיר אחד יליד פלסטינה . אלו הם זרים משכילים , שנולדו בדרך כלל למשפחות אמידות וחשובות , בעלות השכלה יוונית . למרות הדגש ששם קירילוס על נסים , ולמרות סגנונו הפשוט , ברור שלא היה פחות משכיל מאויביו האוריגניסטים . כמוהם היה אינטלקטואל , שקיבל חינוך טוב בנעוריו ומצא במנזרים חברה משכילה . השכלה זאת היתה השכלה נוצרית ; רק פעם אחת מזכיר קירילוס מחבר פגאני . הוא הכיר את קודמיו והשתמש בעבודתם . כך הצליח למזג בין הסגנונות הספרותיים השונים שרווחו בזמנו : בין הדגש האסקטי של הספרות ההגיוגראפית הנזירית ( כגון 'חיי אנטוניוס , ' והכרוניקה הנזירית שב'חיי פאכומיוס ( ' לבין התיאור הרגיונאלי של הנזירות ( כגון בהיסטוריה של פילותיאוס ושל תיאודורטוס . ( באמצעות ריבוי זה של מקורות ודוגמאות יכול היה קירילוס ליצור יצירה שהיא _אסלןטית והיסטורית כאחת . כאמור , הוא ניצל את כתיבתו גם להעלאת קרנה של ירושלים בין אלכסנדריה לאנטיוכיה , ולבקשת תמיכה ישירה מצד הקיסר יוסטיניאנוס . 40 ראה מסקנותיו של פלוזן , נס והיסטוריה , עמ' . 217-215 י * חיבורים אלה זכו למהדורה מצוינת בידי א' שווארץ ולתרגום צרפתי של א"ז' פסטיז'יאר ; ראה הרשימה הביבליוגראפית בסוף הספר . " כך פלוזן , נס והיסטוריה , עמ' . 85-84
|
|