|
|
עמוד:402
חיסדא , היא בריכת הצאן ) ואת הנסים הנעשים שם , ובהר הבית עצמו — את המערה שבה עינה שלמה את השדים ואת המגדל שבו ניסה השטן את ישו ; מתחתיו — ארמון שלמה , ובו החדר שבו כתב שלמה את ספר החכמה " . הוא רואה שם גם את האבן אשר נאמר עליה 'אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה' ( תהלים קיח כב , ( ומחילות מים תת קרקעיות וכן ברכות 'עשויות באמנות רבה . ' במקום של ארמון שלמה הוא רואה את דמו של זכריה , 'תאמר כי נשפך היום , ' וכן את עקבות החיילים שהרגוהו ' , תחשוב שנטבעו בדונג " . ' בהר הבית נמצאים עדיין שני פסלים של הדריאנוס , ולידם 'אבן מנוקבת שאליה באים היהודים מדי שנה בשנה ומושחים אותה בשמן ומקוננים באנחות וקורעים בגדיהם וכך שבים . ' שם גם ביתו של חזקיהו מלך יהודה " . המקום הנרחב שמקדיש הנוסע מבורדו להר הבית , והיותו האתר הראשון שבו ביקר , מצביעים על כך כי בימי קונסטנטינוס עדיין היה ההר מקום מרכזי ונכבד בירושלים . פסליו של הדריאנוס שהוצבו שם העניקו לו חשיבות אימפריאלית , אך לצדם החלו להתגבש מסורות נוצריות , שהעניקו לו גם חשיבות דתית : מקום פיתויו של ישו , דמו השפוך של זכריה , וכן מסורות מקראיות : ארמון שלמה וביתו של חזקיהו . תיאור הטקס היהודי ליד 'האבן המנוקבת' הוא העדות הקדומה ביותר למנהגי האבלות של תשעה באב בהר הבית , על חורבות המקדש , ועולה ממנו כי לפחות פעם בשנה הותר ליהודים להיכנס לירושלים . מהר הבית ממשיך הנוסע להר ציון . בדרך הוא רואה את מעיין השילוח , הנובע , לדבריו , שישה ימים ולילות ' , אך ביום השביעי שבת " . ' בהר ציון עצמו הוא רואה את ביתו של כייפא הכהן ואת העמוד אשר לידו הלקו את ישו . בכניסה לחומת ציון הוא רואה את מקום ארמון דוד , והוא מוסיף וכותב : 'ומשבעת בתי הכנסת אשר היו שם נותר רק אחד , והאחרים נחרשו ונזרעו , כדברי ישעיהו הנביא " . ' יש לציין כי המקומות הקדושים הראשונים שאותרו בירושלים , עוד קודם לימיו של קונסטנטינוס , היו בהר ציון ובהר הזיתים , שהיו שניהם מחוץ לחומות העיר ולכן היו נוחים יותר ליישוב ולפולחן נוצרי בשעה שהעיר עצמה היתה עדיין פגאנית . בדרך מהר ציון אל שער שכם רואה הנוסע לימינו את קירות הפךטוריום של פילאטוס , ואחר כך " מסורת בריכת בית חיסדא מבוססת על יוחנן ה ; 15-2 על מסורת כליאת השדים ועל ספר החכמה ראה : הנוסע מבורדו , מהדורת קליין , עמ' כ ; פיתויי השטן : מתי ד . 11- 1 " על רציחת זכריה בן יהוידע הכהן בבית המקדש ראה : דברי הימים ב , כד כ-כא 1 על רציחת זכריה בן ברכיה הכהן : מתי כג 35 ומקבילות . על פי המסורת הנוצרית , זכריה בן יהוידע הכהן , זכריה בן ברכיה הכהן וזכריה אביו של יוחנן המטביל , שאף הוא היה כהן ( לוקס א ) — מזוהים בדרך כלל כאדם אחד . 57 פסל של הדריאנוס בהר הבית נזכר גם על ידי היירונימוס בסוף המאה הד : ' פירוש למתי 15 , 24 ( עמ' . ( 226-225 על מנהגי האבל של היהודים בהר הבית השווה : היירונימוס , פירוש לצפניה 16-15 , 1 ( עמ' . ( 674-673 " על מקור קדושתה של בריכת השילוח ראה ? יוחנן ט . 14-1 על תולדות המסורת והכנסייה במקום עיין : ונסן ואבל , ירושלים החדשה , עמ ' . 865-860 59 על הר ציון בתקופה הביזאנטית ראה : צפריר , ציון ; וכן לעיל , עמ' . 321-310 שבעת בתי הכנסת מוזכרים גם אצל אפיפאניוס , על המידות והמשקלות ( עמודה . ( 261 על פי דברים אלו ניסו חוקרים להסיק כי בראשית המאה הד' עוד היתה קהילה יהודית בירושלים ולה שבעה בתי כנסת . לאור הידוע על איסור ישיבת יהודים בירושלים נראים הדברים רחוקים מן הסבירות , ודומה כי יש לראות בהם התבטאות ספרותית בעלת אופי פולמוסי , הבאה לציין את גודל חורבנם של היהודים , אשר מגדולתם לשעבר ( אותה מציין המספר הטיפולוגי 'שבעה ( ' לא נותר דבר . ° הפרטוריום של פילאטוס זוהה בתקופה הביזאנטית
|
|